ט"ז על יורה דעה קפב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.

סעיף א[עריכה]

בית השחי כו'. לפי מה שכתב בית יוסף בשם הר"ר יונה העתקתיו סוף סימן קודם לזה משמע דבכל עקום בגוף אסור בתער והוא) דלא כמאן בדעות שהביא הטור כאן:

שאר אברים במספרים. פי' כעין תער:

סעיף ג[עריכה]

אסור לחוך בידו כו'. גם בתוספות פרק שני נזירים שם כתוב דין זה בבית השחי ובבית הערוה אלא שברש"י שם כתוב בבעיא זו מהו לחוך דהיינו בבית השחי ולא זכר בית הערוה וכ' מו"ח ז"ל הטעם דבבית הערוה בלא"ה אסור מטעם הרהור כדאשכחן בפ' כל היד רבי טרפון אומר כל המכניס דו למטה מטבורו תקצץ ואין נראה מפירש"י שום ראיה דלעיל מיניה שם בבעי' מהו לגלח פירש"י ג"כ בבית השחי ושם ודאי הוה הבעי' גם אבית הערוה אע"כ דרש"י חדא מנייהו נקט ומההיא דר' טרפון ג"כ לאו ראיה דע"כ ההיא למטה מטבורו לאו ממש קאמר דא"כ תקשה לך מפ' כל כתבי ברבינו הקדוש שהיה נקרא כן משום שלא הכניס ידו למטה מאבנטו ואי דינא בכל אדם כן מאי רבותיה דרבינו הקדוש ודוחק לומר שהיה נזהר למטה מאבנטו שהוא טפי מלמטה מטבורו דזה אינו סברא כלל אלא פשוט לי דההוא דנקט לישנא מעליא וכן משמע שם בתוס' במקום שאמרו שם כריסו נבקעת כתבו הם מילתו נבקעת עכ"ל וכן אין נזהרין מזה רוב העולם רק שרבינו הקדוש היה קדוש ביותר ונזהר גם בזה וז"ש הרמב"ם פ' כ"א מהלכות איסורי ביאה וז"ל ואסור לשלוח יד במבושיו שלא יבא לידי הרהור ואפי' מתחת טבורו לא יכניס ידו שמא יבא לידי הרהור הרי חלק אותם לב' בבות תחילה כתב אסור ובתחת טבורו כתב לא יכניס ולא כתב אסור אלא דבזה אין איסור רק מצד תוספת קדושה ואזהרה יתירה שמא יאחז ג"כ באמה וע"כ כ' תחילה שלא יבא לידי הרהור ואח"כ כתב שמא יבוא לידי הרהור:

סעיף ה[עריכה]

לא תעדה אשה. משמע דרך עידוי וקישוט אסור אבל אם עושה כן מפני החמה או צנה או גשמים אין איסור כן נראה לי פשוט וכן משמע מדהתירו בסימן קנ"ו להסתפר במראה כשיש צורך לעשות כן. ובאורח חיים סימן תרצ"ו הביא רמ"א דאפילו מפני שמחת פורים המנהג להתיר בזה ואף על גב דיש אוסרים ומו"ח ז"ל כתב שיש לאסור את זה והביא ראיה ממה שכתב ר"א ממיץ לאסור לעשות כן מפני שמחת חתן או כלה והשומע לאסור תבוא עליו ברכה כי יש הרבה מכשולות חס ושלום מזה כשהולכין ביחד בלי היכר איש או אשה:

אלא נשים. מו"ח ז"ל כתב בשם רש"ל שאם הוא במקום שאין מעבירין אותו אפילו הנשים שאם הוא העביר אינו לוקה עכ"ל:

ואפילו באחד מן הבגדים כו'. מבואר בבית יוסף דבזה יש מלקות כיון דניכר ההבדל בין איש לאשה משא"כ בהעברת שער בית השחי דאינו ניכר בפרהסיא על כן אין אסור אלא מדרבנן:

סעיף ו[עריכה]

שערות לבנות שיהיו שחורות. שזהו נוי אשה אבל איפכא שהיו שחורות וצבע אותם לבנות שרי אפילו לכתחלה כ"כ ב"י ובטור יש כאן טעות סופר: