ט"ז על יורה דעה קפא
דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.
סעיף א[עריכה]
פאות הראש כו'. זה לשון הטור כתב הרמב"ם שאסרם הכתוב מפני שעושין כן עובדי כוכבים וזה אינו מפורש ואין אנו צריכים טעם למצות כו' ונראה דבזה חולק עם הרמב"ם דהרמב"ם תלה דין זה בעובדי כוכבים שהוא חוק שלהם וא"כ יש לפעמים היתר משום שלום מלכות כמו שמצינו בסי' קע"ח סעיף ב' ועל זה כתב הטור שהרי אינו מפורש שזה יהיה משום חקות עובדי כוכבי' ולא מצינו היתר משום שלום מלכות אלא באיסור משום חקות עובדי כוכבים וכ"ת כיון שאין אנו יודעין טעם אחר למצוה זו ממילא הוה כמפורש זה אינו דהא אין אנו צריכין לידע טעם למצות כו' כן נ"ל ביאור דבריו ולא כמ"ש ב"י דלדעת הטור אליבא דרמב"ם אין אנו צריכין לקיים המצוה כל שאין אנו יודעין הטעם ח"ו שהטור יחשוב כן בדעת הרמב"ם:
סעיף ו[עריכה]
אשה אינה במצות הקפה. לפי שאין שייך בה השחתת זקן וכל שאינה בהשחתת זקן אינה בכלל הקפת פאת ראש:
סעיף יא[עריכה]
על כל זקנו. בכלל זה גם השפה העליונה שלדעת ר"ח בטור שני גבולי השפה הם מהפאות:
ואפי' תהת הגרון. בטור כתוב דלר"ח הוי פאה אחת בסוף הזקן בגרגרת והקשה ב"י דהא אין זה מוזכר בגמרא רק באשר"י בדעת ר"ח הזכיר ושבולת זקן מתחת והיינו מטעם לפי שמושך אליו העור של הפאה שבסוף העצם שקורין סנטור ובתוספתא הביאה הרא"ש כתוב פאות הזקן מפרק הלחי עד פיקה של גרגרת וא"כ לכל הפחות היה לו להטור לכתוב עד הגרגרת דמשמע ששם עיקר הפאה החמישית ועל כן השאיר בצ"ע. ומו"ח ז"ל האריך בזה לומר דעיקר פאה החמישית במקום הגרגרת ממש ואין שאר השער שתחת הגרון בכלל האיסור כלל ואין לשון התוספתא משמע כן דהא עד פיקה של הגרגרת קאמר ולא בגרגרת כלל העולה דתחת הגרון אין איסור מן התורה אלא מדרבנן מטעם הנזכר בב"י בשם הר"ר יונה שאסרו חכמים להעביר שער בתער בכל מקום בגוף ואפי' על זרועותיו לפי שדומה לתיקון הנשים ואח"כ כ' בשם סמ"ק טעם אחר שאסור לר"ח בתער תחת הסנטור לפי שפעמים שמושך אליו העור של הפאה כו' ולכן במספרים כעין תער מותר שם ועיין בסימן שאחר זה בסעיף א' מה שכתבתי שם: