לדלג לתוכן

באר הגולה (רבקש) על יורה דעה קפב

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

(א) אפילו במספרים כעין תער - כגירסת בה"ג שכתבו התוספות בס"פ החולץ והרא"ש בפרק מצות חליצה דגרסינן בנזיר דף נ"ח ע"ב כי קאמר רב בשאר איברים וכו' וכן היא גירסת הרי"ף והרא"ש בסוף מכות וכןכ תב התוס' שם בנזיר דף נ"ט ע"ב: (ב) מכין אותו מכת מרדות - טור בשם הרמב"ם בסוף הלכות עבודת כוכבים:

  • פירוש ואפי' כעין תער. ב"י:

(ג) מראשו ועד רגליו - טור בשם הגאונים וכ"כ התוס' והרא"ש שם ביבמות בשמם דאין זה יפוי אלא ניוול:

(ד) אסור לחוך בידו שער - בעיא דרב מרבי חייא ופשטא לאיסורא שם בנזיר דף נ"ט ע"א:
(ה) אבל מותר לחוך - גם זה שם:

(ה) ומצטער מצד השער - תשובת הרשב"א:

(ז) כל הסעיף לשון הרמב"ם סוף הלכות עבודת כוכבים:

  • בא"ח סימן תרצ"ו כתב רמ"א שהמנהג להתיר בשמחת פורים ואע"ג דיש אוסרין וכתב הרב ט"ז בשם מור חמיו ז"ל שיש לאסור את זה ממ"ש ר"א ממיץ שאסור לעשות כן מפני שמחת חתן או כלה והשומע לאסור תע"ב כי יש הרבה מכשולות ח"ו מזה כשהולכים יחד בלי היכר איש או אשה עכ"ל ואומר אני עוד שהרבה גזירות וחורבנות נולדו ע"י זה ואשרי המבטלם:

(ח) אסור ללקט - ברייתא שבת דף צ"ד ע"ב מכות דף כ' ע"ב:

  • יש לתמוה על המחבר דנקט לשון איסורא גרידא דהא בב"י פסק הרמב"ם דחייב משום לא ילבש גבר ולוקה והשיג על השגות הראב"ד ודחה סברתו אלא שצ"ל שאסור ר"ל מן התורה ולוקה ומ"ע היה לו לפרש:

(ט) לא ילבש גבר - טור בשם הרמב"ם בסוף הל' עבודת כוכבים וכגירסת הב"י שם:
(י) אפילו שערה אחת - ציינתי לעיל סימן קנ"ו סעיף ב':