שולחן ערוך יורה דעה קפב ה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

צבעי אותיות סימון הפרשנים: טורי זהב (ט"ז) · שפתי כהן (ש"ך) · באר היטב · באר הגולה · פתחי תשובה

שולחן ערוך

לא תעדה אשה עדי האיש כגון שתשים בראשה מצנפת או כובע או תלבש שריון וכיוצא בו (ממלבושי האיש לפי מנהג המקום ההוא) (טור) או שתגלח ראשה כאיש ולא יעדה איש עדי אשה כגון שילבש בגדי צבעונים וחלי זהב במקום שאין לובשין אותם הכלים ואין משימין אותו החלי אלא נשים:

הגה: ואפילו באחד מן הבגדים אסור אף על פי שניכרים בשאר בגדיהם שהוא איש או אשה (ב"י) טומטום ואנדרוגינוס אסורים להתעטף כאשה:

מפרשים

 

באר הגולה

(ז) כל הסעיף לשון הרמב"ם סוף הלכות עבודת כוכבים:

  • בא"ח סימן תרצ"ו כתב רמ"א שהמנהג להתיר בשמחת פורים ואע"ג דיש אוסרין וכתב הרב ט"ז בשם מור חמיו ז"ל שיש לאסור את זה ממ"ש ר"א ממיץ שאסור לעשות כן מפני שמחת חתן או כלה והשומע לאסור תע"ב כי יש הרבה מכשולות ח"ו מזה כשהולכים יחד בלי היכר איש או אשה עכ"ל ואומר אני עוד שהרבה גזירות וחורבנות נולדו ע"י זה ואשרי המבטלם:
     

ש"ך - שפתי כהן

(ז) לא תעדה כו'. כ' הב"ח דיש היתר בב' דברים הא' שאין איסור אפילו בדבר שהוא נוי וקישוט אלא באשה הלובשת בגדי איש להתדמות לאיש ואיש הלובש בגדי אשה להתדמות לאשה לנוי וקישוט אבל אם לובשין כדי להגן מפני החמה או צנה וכיוצא בזה מותר. הב' דאף להתדמות אין איסור אלא בדברים שהן עשוין לנוי וקישוט כו' ע"ש שהאריך ואין דבריו מוכרחים כ"כ ומ"מ נראה דהיינו דוקא בתיקוני אשה אבל אם לובש ממש בגדי אשה עד שאינו ניכר שהוא איש וכן איפכא בכל ענין אסור וכ"כ הרא"מ בספר יראים דאסור ללבוש אפילו דרך עראי ובדרך שחוק שהרי לא חילק הכתוב ולפי שראיתי בני אדם לובשין במלבושי אשה וגם אשה במלבושי איש בדרך עראי במשתאות של חתן וכלה וגם בענינים הרבה כתבתי כן עכ"ל ומשמע דבכל מלבושים קאמר ומיירי בגוונא דפרישה והב"ח נדחק בדבריו עיין שם. ולענין איסור לבישת גבר שמלת אשה בפורים האריך הב"ח כאן ועי' באורח חיים סימן תרצ"ו ומ"ש שם:

(ח) אסורים להתעטף כאשה. ולא יגלחו ראשם כאיש. כל בו ורמב"ם פרק י"ב מהלכות עבודת כוכבים דין י' והוא מפ"ד דבכורים:
 

ט"ז - טורי זהב

לא תעדה אשה. משמע דרך עידוי וקישוט אסור אבל אם עושה כן מפני החמה או צנה או גשמים אין איסור כן נראה לי פשוט וכן משמע מדהתירו בסימן קנ"ו להסתפר במראה כשיש צורך לעשות כן. ובאורח חיים סימן תרצ"ו הביא רמ"א דאפילו מפני שמחת פורים המנהג להתיר בזה ואף על גב דיש אוסרים ומו"ח ז"ל כתב שיש לאסור את זה והביא ראיה ממה שכתב ר"א ממיץ לאסור לעשות כן מפני שמחת חתן או כלה והשומע לאסור תבוא עליו ברכה כי יש הרבה מכשולות חס ושלום מזה כשהולכין ביחד בלי היכר איש או אשה:

אלא נשים. מו"ח ז"ל כתב בשם רש"ל שאם הוא במקום שאין מעבירין אותו אפילו הנשים שאם הוא העביר אינו לוקה עכ"ל:

ואפילו באחד מן הבגדים כו'. מבואר בבית יוסף דבזה יש מלקות כיון דניכר ההבדל בין איש לאשה משא"כ בהעברת שער בית השחי דאינו ניכר בפרהסיא על כן אין אסור אלא מדרבנן:
 

באר היטב

(ד) עדי:    כ' הט"ז משמע דרך עידוי וקישוט אסור אבל אם עושה כן מפני החמה או צנה וגשמים אין איסור והב"ח כ' שיש לאסור את זה והשומע לו תע"ב כי יש הרבה מכשולות ח"ו ע"י זה כשהולכים יחד בלי היכר איש ואשה ולענין שמחת פורים עי' באורח חיים סי' תרצ"ו.

פירושים נוספים


▲ חזור לראש