שולחן ערוך יורה דעה קעב ד
<< · שולחן ערוך יורה דעה · קעב · ד · >>
צבעי אותיות סימון הפרשנים: טורי זהב (ט"ז) · שפתי כהן (ש"ך) · באר היטב · באר הגולה · פתחי תשובה
הממשכן בית או שדה ביד חבירו והיה בעל הקרקע הוא אוכל פירותיהן וא"ל המלוה לכשתמכור קרקע זו לא תמכרנה אלא לי בדמים אלו אסור אבל אם א"ל אל תמכרנה אלא לי בשויה ועל מנת כן אני מלוה אותך הרי זה מותר:
מפרשים
(כח) בדמים. אלו של דמי הלואה או שיוסיף לו מעט מ"מ הוא שוה יותר אסור. טור ורש"י ותוס' וכ"ד האחרונים וכ"כ נ"י דלא כדמשמע מהרב המגיד דכל שפסק דמים ידועים בשעת הלואה אע"פ שאינו שוה יותר אסור ומ"מ יש להחמיר לכתחלה:
(כט) אסור. כתב הב"ח דהוי א"ר דצד א' ברבית הוא מדרבנן וכן מסיק בד"מ בשם ריב"ש סי' ש"ה ותס"ז וע"ל סימן קע"ד:
בדמים אלו. דהיינו פחות משויה ומוזיל גביה מחמת ההלואה אבל אם אומר בשוייה דהיינו אפילו שפוסק עמו למוכרה בכך דמים שהן דמי שויה של אותה הקרקע כיון דלא מוזיל גביה מותר כ"כ ב"י ולא כהמ"מ שאוסר בקציצת דמים אפי' בשויה ועי' מה שהוכחתי מזה סימן ק"ס סעיף כ"ג וכתב בלבוש אע"פ שבמשכון אין דינא דבר מצרא כמ"ש בטור שהמלוה קודם להמצרן מ"מ בהלואה זו שאמר לא תמכרנה אלא לי בשוייה נ"ל שאין דוחה המצרן דאל"כ ה"ל הנאת דחיית המצרן רבית גביה דהא אין לו שום קנין בקרקע זו עכ"ל ולא דק כלל דמה רבית שייך כאן דהא אין הלוה נחסר כלום ומה איכפת ליה במה שהמלוה נהנה בדחיית המצרן דלפי דבריו יהיה אסור להלוות על משכון מטלטלין דהרי נהנה המלוה בפרוטה דרב יוסף דמטעם זה חשיב ליה שומר שכר סי' ע"ב אלא פשוט שמותר למלוה ליהנות כל הנאות מה שאין להלוה עסק בהם ולרווחא דמילתא אביא ראיה דהא בפ' הרבית (דף ס"ה) אמרינן מאי משכנתא דשכונה גביה למאי נ"מ לדינא דבר מצרא ש"מ דמדקרי ליה משכון הוי דינא הכי ובהך מילתא דתמכרנה בשוויה נמי קרי ליה בגמ' דף ס"ה משכון:
(טו) בדמים: כ' הש"ך פי' בדמים אלו של דמי ההלואה או שיוסיף לו מעט ומ"מ הוא שוה יותר (ומוזיל גביה מחמת ההלואה) אסור דלא כדמשמע מהרב המגיד דכל שפסק דמים ידועים בשעת הלואה אע"פ שאינו שוה יותר אסור ומ"מ יש להחמיר לכתחלה וכ' הב"ח דהאי אסור פי' דהוי א"ר וע"ל סי' קע"ד וכתב הלבוש אע"ג שבמשכון אין דינא דבר מצרא שהמלוה קודם להמצרן מ"מ בהלואה זו שאמר לא תמכרנה אלא לי בשויה נ"ל שאינו דוחה המצרן דאל"כ ה"ל הנאת דחיית המצרן רבית גביה והשיג עליו הט"ז דלא דק כלל דמה רבית שייך כאן דהא אין הלוה נחסר כלום ומביא כמה ראיות לזה דמותר ע"ש.