שולחן ערוך יורה דעה קס ד
<< · שולחן ערוך יורה דעה · קס · ד · >>
צבעי אותיות סימון הפרשנים: טורי זהב (ט"ז) · שפתי כהן (ש"ך) · באר היטב · באר הגולה · פתחי תשובה
אפילו אם הלוה נותן לו יותר מדעתו בשעת הפרעון שלא התנה עמו ואינו אומר שנותנו לו יותר בשביל רבית אסור.
- (ומיהו אם לא היו המעות בידו דרך הלואה רק דרך מכר מותר בכה"ג) (ב"י בשם תלמידי רשב"א ובנימוקים בשם תוס'):
מפרשים
(ד) אסור הקשה בפרישה דבח"מ סי' רל"ב אמרינן דמי שלקח מעות מחבירו ומצא בו יתרון בכדי שאין הדעת טועה א"צ להחזירם לו דאמרינן מתנה יהיב ליה או מגזל גזליה ואלע ליה בחשבון וי"ל דהתם קאי אמכר אבל בהלואה תולין ברבית ולא במתנה אבל קשה דהטור (והמחבר שם סעיף ב') כתב דה"ה בהלואה דינא הכי ונ"ל דשאני התם שאינו מזכיר לפניו שנותן לו היתרון מה שאין כן כאן דאומר תקבל ממני יתר על חובי אלא שאינו מזכיר דבתורת רבית או מתנה נותנם לו וסבירא ליה להרמב"ם דמותר דאמרינן מתנה נותן לו והרא"ש וטור סבירא להו דשאני הכא כיון דמזכיר לו היתרון עכ"ל ול' הט"ו משמע שלא אמר ליה כלום וכ"כ הב"ח בקונט' אחרון ועוד קשה לי לפי זה הא הרמב"ם ע"כ בלא אמר ליה כלום מיירי דהא מחלק בין כדי שהדעת טועה או לא ועליה כ' הטור דהרא"ש חולק ואוסר ובזה נדחה גם כן מה שתירץ הב"ח דהכא איירי שבשעת הפרעון לאחר שפרע נתן לו עוד יתרון בסתם אלא נראה לי דודאי היכא דאיכא למתלי ברבית ובמתנה אסור משום דמחזי כרבית ובח"מ איירי בגוונא דלא מחזי כרבית כגון שהיו המעות בידו דרך מכר ומ"ש הט"ו שם המקבל מעות מחברו בין שהם במכר בין בהלואה בין בפרעון כו' רצה לומר בהלואה שהלוה מצא יתרון ופרעון רצה לומר פרעון חוב של מכר א"נ מיירי בפרעון הלואה ובגוונא דליכא למיחש לרבית וכדלקמן סי' קס"ו וקס"ט וקע"ז ודוכתי טובי.
(ה) בכה"ג שנותנו לו סתם ואינו אומר בשכר מעותיו.
נותן לו יותר מדעתו. א"ל ממ"ש בחושן משפט סימן רל"ב סעיף ב' במי שמוצא יתרון במעות שכאן מיירי אחר שמונה לו המעות בבירור מוסיף לו קצת ועיין מה שכתבתי סי' זה סעיף י"ז מה שיש לתמוה על הטור תימה רבה:
(ב) מדעתו: הקשה בפרישה דבחושן משפט סי' רל"ב אמרינן דמי שלקח מעות מחברו ומצא בו יתרון בכדי שאין הדעת טועה א"צ להחזירן וי"ל דהתם קאי אמכר ולא בהלואה וכתב הש"ך אבל ק' דהמחבר כתב שם דה"ה בהלואה דינא הכי ונ"ל דבחושן משפט מיירי בגוונא דלא מחזי כרבית כגון שהיה המעות בידו דרך מכר ומ"ש הט"ו שם בין בהלואה ר"ל בהלואה שהלוה מצא יתרון א"נ בפרעון הלואה ובגוונא דליכא למיחש לרבית וכדלקמן סי' קס"ו וקס"ט וקפ"ו ודוכתי טובא עכ"ל.
(ג) בכה"ג: שנותנו לו סתם ואינו אומר בשכר מעותיו.