שולחן ערוך יורה דעה קכג ג
<< · שולחן ערוך יורה דעה · קכג · ג · >>
צבעי אותיות סימון הפרשנים: טורי זהב (ט"ז) · שפתי כהן (ש"ך) · באר היטב · באר הגולה · פתחי תשובה
יין מבושל שלנו שנגע בו העובד כוכבים מותר ומאימתי נקרא מבושל משהרתיח על גבי האש:
מפרשים
(ו) מותר כו'. ואפי' בשתיה ואפי' לכתחלה מותר לשתותו עם העובדי כוכבים כן הוא בש"ס ופוסקים:
(ז) משהרתיח על האש. דהיינו שיתמעט ממדתו על ידי רתיחה כ"כ הרשב"א והר"ן:
יין מבושל. באשר"י כתוב וב"י מביאו תמוה הוא כיון שגזרו משום בנותיהן וכי משום שהרתיחו לא שייך הך גזירה ואי משום דלאו בר ניסוך הוא והלא יין מזוג נמי לאו בר ניסוך הוא ואפשר כיון שהמבושל אינו מצוי כל כך מילתא דלא שכיחא לא גזרו ביה עכ"ל וקשה מ"ש ואי משום דלאו בר ניסוך הוא מה מהני זה כיון דחיישינן משום בנותיהן ונ"ל דה"ק דאף משום בנותיהן לא גזרו ביין אלא במקום שיהיה אסור אף בהנאה דומיא די"נ ואין שייך לגזור איסור הנאה אלא בראוי לניסוך אבל באין ראוי לניסוך שרי לגמרי דזה עדיף טפי משנגזור בשתיה לחוד שיבא מכשול להתיר גם י"נ בהנאה וא"כ א"ש הא דשרי במבושל כיון דאין לגזור בו לגמרי על זה פריך מיין מזוג דאע"ג דאין ראוי לניסוך אסרוהו לגמרי הכי נמי ביין מבושל ותירץ משום דמבושל לא שכיח על כן לא גזרו ביה כלל וקשה למה לא כתב הטור כן אלא כתב משום דאין ראוי וכו' ונ"ל דהטור לא רצה לכתוב טעם לא מצוי דגם הרא"ש לא כתבו אלא דרך אפשר ע"כ כתב טעם זה שהוא אליבא דהראב"ד דס"ל אף במזוג ראוי לנסך כמ"ש ב"י בתמד לפי שהוא משובח לשתיה (לא גזרו אלא במקום שאפשר) נמצא דלדידיה שפיר אמרינן סברא זו שכתבתי דלא גזרו אלא במקום שאפשר לגזור אפילו בהנאה:
(ב) מותר: כתב הש"ך דמותר אפילו בשתיה ואפילו לכתחלה מותר לשתות עם העובד כוכבים כן הוא בש"ס ופוסקים ואפשר כיון שהמבושל אינו מצוי כ"כ ובמילתא דלא שכיחא לא גזרו.
(ג) משהרתיח: דהיינו שיתמעט ממדתו על ידי רתיחה כ"כ הרשב"א והר"ן.