לדלג לתוכן

שולחן ערוך יורה דעה כב ב

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

צבעי אותיות סימון הפרשנים: טורי זהב (ט"ז) · שפתי כהן (ש"ך) · באר היטב · באר הגולה · פתחי תשובה

יבהבהמה אין צריך לנקוב והורידין בשעת שחיטה מפני שאין דרך לצלותה שלימה אבל אם רוצה לצלותה זשלימה צריך לנקוב ורידיה בשעת שחיטה ואם לא נקבם אסור לצלותה או לבשלה שלימה:

הגה: ואם צלאה או בשלה שלימה דינה כמו כעוף (בית יוסף לדעת כמה פוסקים) וסתם עוף נשחטו הורידין וסתם בהמה לא נשחטו וכל זה כשיצא דם בשעת שחיטה יגאבל אם לא יצא דם אין חוששין לשחיטת הורידין דהא לא נתעורר הדם חלצאת (ר"ן פ' השוחט בשם רשב"א והוא במשמרת הבית דף כ'):

מפרשים

 

(יב) הבהמה כו' משמע דכל בהמה א"צ חתיכת ורידין אפילו גדיים וטלאים שצולין לפעמים שלמים כיון שאין דרכן בכך וכמ"ש ב"י וד"מ וכן משמעות הפוסקים וכן הסכימו האחרונים.

(יג) אבל אם לא יצא כו' והרא"ה בספר בדק הבית דף כ' כתב דאף כשלא יצא דם צריך לחתוך אבר אבר ע"ש.
 

הבהמה א"צ לנקוב. בטור הביא דעת ה"ג שצריך לחתוך הורידין גם בבהמה והוא נגד רב חסדא בגמ' כמ"ש בב"י ותירץ ע"ז ב' תירוצים ונ"ל דבה"ג מפרש דכיון דבעוף אפילו הוא ודאי שרוצה לנתחו אבר אבר צריך לשחוט הוורידין משום שדרך העולם לצלותו כאחד ממילא מה שאמר בבהמה שא"צ לחתוך הוורידין מיירי ג"כ בדרך זה שהוא ודאי שינתחנו אז א"צ לחתוך הורידין דכן הוה דבר והיפוכו ממילא אם אינו ודאי צריך גם בבהמה כיון דזמנין צולה ג"כ כאחד כנ"ל נכון וכן מצאתי למו"ח ז"ל:

וסתם עוף כו'. שבודאי עשו כדין וחתכו הורידין בשעת שחיטה:
 

(ו) הורידין: וכתב בש"ך מיהו בבהמה צריך לחתוך הצואר לשני חתיכות וכתב בט"ז שמעתי מאנשי מעשה שהיו על סעודה והיה שם עוף שנצלה עם הראש ולא היו רוצים לאכול מזה העוף.

(ז) שלימה: וכתב בש"ך ואין חילוק בין בהמה גסה לדקה.

(ח) לצאת: וכתב בש"ך ויש אומרים אפ"ה צריך לחתוך אבר אבר וכתב מהרש"ל ואין אנו נזהרים לנקבם או לשחטם בשעת שחיטה וצריכין אנו לדברי ר"ת דדי בהסרת ראש.

פירושים נוספים


▲ חזור לראש