שולחן ערוך יורה דעה כב ב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


<< · שולחן ערוך יורה דעה · כב · ב

מקרא לצבע סימון האותיות: ט"ז ש"ך באר היטב באר הגולה

שולחן ערוך

יבהבהמה אין צריך לנקוב והורידין בשעת שחיטה מפני שאין דרך לצלותה שלימה אבל אם רוצה לצלותה זשלימה צריך לנקוב ורידיה בשעת שחיטה ואם לא נקבם אסור לצלותה או לבשלה שלימה:

הגה: ואם צלאה או בשלה שלימה דינה כמו כעוף (בית יוסף לדעת כמה פוסקים) וסתם עוף נשחטו הורידין וסתם בהמה לא נשחטו וכל זה כשיצא דם בשעת שחיטה יגאבל אם לא יצא דם אין חוששין לשחיטת הורידין דהא לא נתעורר הדם חלצאת (ר"ן פ' השוחט בשם רשב"א והוא במשמרת הבית דף כ'):

מפרשים

ש"ך - שפתי כהן

(יב) הבהמה כו' משמע דכל בהמה א"צ חתיכת ורידין אפילו גדיים וטלאים שצולין לפעמים שלמים כיון שאין דרכן בכך וכמ"ש ב"י וד"מ וכן משמעות הפוסקים וכן הסכימו האחרונים.


(יג) אבל אם לא יצא כו' והרא"ה בספר בדק הבית דף כ' כתב דאף כשלא יצא דם צריך לחתוך אבר אבר ע"ש.



באר היטב

(ו) הורידין: וכתב בש"ך מיהו בבהמה צריך לחתוך הצואר לשני חתיכות וכתב בט"ז שמעתי מאנשי מעשה שהיו על סעודה והיה שם עוף שנצלה עם הראש ולא היו רוצים לאכול מזה העוף.


(ז) שלימה: וכתב בש"ך ואין חילוק בין בהמה גסה לדקה.


(ח) לצאת: וכתב בש"ך ויש אומרים אפ"ה צריך לחתוך אבר אבר וכתב מהרש"ל ואין אנו נזהרים לנקבם או לשחטם בשעת שחיטה וצריכין אנו לדברי ר"ת דדי בהסרת ראש.







▲ חזור לראש