שולחן ערוך יורה דעה ד ה
<< · שולחן ערוך יורה דעה · ד · ה · >>
צבעי אותיות סימון הפרשנים: טורי זהב (ט"ז) · שפתי כהן (ש"ך) · באר היטב · באר הגולה · פתחי תשובה
השוחט לשם חהרים וגבעות, זלשם חמה ולבנה, כוכבים ומזלות, ימים ונהרות – חאין לו דין תקרובת עבודת כוכבים לאוסרה בהנאה, אבל שחיטתו פסולה, אע"פ שלא נתכוין לעבדה אלא לרפואה וכיוצא בה מדברי הבאי שאומרים טהעובדי כוכבים.
מפרשים
(ז) לשם חמה ולבנה עצמן ועי' ס"ק ט'.
(ח) אין לו דין תקרובת כו' מלשון המחבר משמע דאעפ"י שנתכוין לעבדם לא הוי אלא פסולה ולא זבחי מתים ודוק והיינו דאזיל לטעמיה שפי' כן בב"י דברי הרמב"ם אבל הרשב"א והטור פירשו דברי הרמב"ם דבמתכוין לעבדם הוי זבחי מתים וכ"פ מהרש"ל שם סימן כ"א והב"ח ואפשר לכוין גם דברי המחבר לזה וע"ל סימן קמ"א ס"א.
לשם הרים. הטעם דכל אלו הם מחוברים ודרשינן אלהיהם על ההרים ולא ההרים אלהיהם:
אין לו דין כו'. זו דעת רמב"ם וס"ל במכוין לעובדו אסור אפילו בשוחט לשם הר אבל במכוין לרפואה או לשאר דברי הבאי יש חילוק בעושה כן לשם הר אינו נאסר בהנאה כיון דאפילו בשוחט לשם הר אין ההר עצמו נאסר משום עבודת כוכבים דכתיב אלהיהם על ההרים ולא ההרים אלהיהם אבל בשוחט לשם רפואה לשר של הר אסור בהנאה כיון דבשוחט ממש לשם שר נעשה עבודת כוכבים ודבר פשוט שאין איסור אלא בשוחט לשם הר אבל בשוחט בהר מותר:
(ח) הרים: כל אלו מחוברים הם. ודרשינן אלהיהם על ההרים ולא ההרים אלהיהם.
(ט) העובדי כוכבים: וכתב בש"ך דמדברי המחבר משמע אף אם מתכוין לעבדה לא אסרה בהנאה אבל מהרש"ל והב"ח כתבו אם נתכוונו לעבדם הוי זבחי מתים ואפשר דגם דברי המחבר מסכים לזה ועיין לקמן סי' קמ"א ס"א.