שולחן ערוך חושן משפט שעח ב

נפל מן הגג והזיק חייב לשלם נזק שלם בין שנפל ברוח מצויה בין שנפל ברוח שאינה מצוי' (דלא מקרי אונס גמור) (טור):

מפרשים

סמ"ע - מאירת עיניים

בין שנפל ברוח מצוייה כו': עד"ר שם כתבתי אל' הטור שכתב שאם נפל ברוח שאינו מצויה פטור דקשה הא הטור בעצמו כתב לקמן בסי' תכ"א סי"ג דאם נפל ברוח שאינו מצוייה חייב בנזק וכן הוא בגמ' וחלקתי דבגמרא ושם בסימן תכ"א איירי כשניזק האדם מנפילתו עליו מהגג ברוח שאינו מצויה ובהזיק באדם דאם נפל ברוח מצוייה נתבאר שם דחייב בד' דברים מ"ה ברוח שאינו מצויה נחתי בה חד דרגא שלא לחייבו בד' דברים כ"א בחיוב נזק בלבד וכאן דאיירי דנזק וכלים בנפילתו דגם בנפילתו ברוח מצויה אינו חייב על נזקם כ"א נזק מ"ה בנפילתו ברוח שאינו מצויה ס"ל להטור דנחתינין ביה לחיובו ולא מחייבינן לי' אנזקו כלל כ"א בנפילתו ברוח מצויה ע"ש מה שכתב עוד שינוי וא"כ יתיישב לשון המחבר דנראה בדבריו ככפל וסתומים דבס"א סתם וכ' חייב לשלם היזק כלים בנפל מן הגג ולא פירש דמיירי גם ברוח שאינו מצויה ובסעיף שאחריו חזר וכתב דינא דנפילה מהגג ופירש דבריו דחייב אפי' ברוח שאינו מצויה ולפי מה שכתבתי לחלק א"ש דבס"א דאיירי בנזקי כלים מש"ה לא כתב דחייב ברוח שאינו מצויה ובסעי' ב' דאיירי בהזיק בן אדם משום הכי כתב שם דחייב אפי' בנפל ברוח שאינו מצויה ואף שהב"י לא ס"ל האי שינוי דהא הב"י הקשה אדברי הטור דפטרו ברוח שאינו מצויה מ"מ י"ל דחזר בו כאן בחיבור וס"ל ג"כ כמה שכתבתי ודוק:

באר היטב

עריכה

(ג) מצויה: בטור איתא ז"ל ובלבד שלא יהא אנוס כגון אם נפל מן הגג ברוח שאינה מצויה כו' וכ' הב"ח וז"ל תימא דבש"ס אמרינן דחייב על האונס כרצון ותו אמרינן התם נפל מראש הגג ברוח שאינה מצויה והזיק חייב על הנזק ופטור בד' דברים וכ"פ הטור בסי' תכ"א סי"ג וכך הקשה ב"י ונראה דרבינו כאן ר"ל ובלבד שלא יהא אונס גמור דהתם פטור אף מן הנזק וכ"כ הה"מ בפ"א מחובל בשם המפרשים ומ"ש כגון אם נפל כו' ר"ל דנפל בענין שהיה אונס גמור. והסמ"ע כתב לחלק בין הזיק אדם להזיק כלים ושרא לי' מריה דבמשנה ובש"ס מפורש דאין חילוק בכך אלא כדפרישית עיקר דברוח שאינה מצויה גופא איכא לחלק בין אונס גמור כגון שהיה רוח סערה גדולה וחזקה מפרק הרים ומשבר סלעים לשאינה כ"כ חזקה עכ"ל.

פירושים נוספים

הגהות רבי עקיבא איגר על הסימן

_{▲ חזור לראש}