שולחן ערוך חושן משפט רסז טז
<< · שולחן ערוך חושן משפט · רסז · טז · >>
צבעי אותיות סימון הפרשנים: מאירת עיניים (סמ"ע) · שפתי כהן (ש"ך) · טורי זהב (ט"ז) · באר היטב · קצות החושן · באר הגולה · פתחי תשובה
כל זמן שהאבידה אצלו אם נגנבה או אבדה חייב באחריותה כדין שומר שכר:
- הגה: וי"א דשומר אבידה אינו אלא שומר חנם (טור בשם ר"י והרא"ש) ועיין לעיל סי' ע"ב סעיף ב' כיצד נקטינן לענין משכון והוא הדין כאן:
מפרשים
כדין שומר שכר: פלוגתא בזה בגמ' איכא למ"ד דהוה עליה ש"ש משום דחייב ליטפל באבידה בניעור ושיטוח הכסות שלא תתקלקל' ובשאר אבידה ג"כ כל א' כפי צורכו וכמ"ש הטור והמחבר בסעיפי' שאחר זה ובזמן שעוסק בתיקון האבידה אם בא עני ומבקש ממנו דבר צדקה או פת לחם הוא פטור מליתן לו דהעוסק במצוה פטור מן המצוה וזהו שכרו מ"ה ה"ל עליה בחיוב גניבה ואבידה כשאר ש"ש ואיכא מ"ד דחולק ע"ז וס"ל כיון דלא שכיח הוא דיבא עני באותו עת דעוסק בצרכי האבידה ואז לית שכר כלל על שמירת האבידה מ"ה לא היה דינו על שמירתו אלא כשומר חנם:
כיצד נקטינן לענין משכון והוא הדין כאן: ע"ש דבמשכון כנגד מעותיו שהלוה לו נתבאר שם בטור ובדברי מור"ם דלכ"ע מחשב כש"ש משום דה"ל כאלו קבל עליו בפי' בשעת הלואה להיות עליו כש"ש להתחייב בגניבה ואבידה כשיעור חובו ולא לענין אונסין ע"ש אלא כוונת מור"ם כמו דנקטינן שם בשיווי המשכון ביותר מדמי חובו כן הדין כאן בכל שיווי האבידה ושם מסיק בסס"ב דמספיקא לא מפקינן ממונא והוי דינו כשומר חנם בהמותר:
(יד) והוא הדין כאן כלומר כמו דנקטינן התם דהוי ספיקא דדינא ה"ה כאן וכ"כ הסמ"ע וא"כ השומר אבידה פטור ואם תפס בעל האבדה לא מפקינן מיניה ומהרש"ל פ' הכונס סי' ט' הכניס ראשו בין ההרים הגדולי' להכריע דהוי ש"ח לגמרי ממאי דקי"ל דשרי למודר להחזיר האביד' וממאי דאמרינן מכסי' בעפר של עיר הנדח' משום דמצות לאו ליהנות נתנו וכן בשופר כו' ע"ש שהאריך ודקדקתי אחר דבריו ומצאתי שאין בהם ממש דשאני במודר וכדאמרי' בש"ס פרק אין בין המודר (דף ל"ג) פרוטה דרב יוסף לא שכיח ופירש הרא"ש שם לא שכיח שיזדמן לו עני באותו שעה וכן כ' הר"ן שם לא שכיח שיבא עני לישאל ממנו באותו שעה דנימא לא יחזיר משום דמתהני ביה דכה"ג כיון דלא שכיח לא הוי בכלל איסור הנאה ומיהו כיון דאפשר דאתי ומתהני מיניה ש"ש הוא עליה וחייב בגנב' ואבדה עכ"ל גם מה שהביא מעיר הנדחת ושופר אשתמיטתי' דברי התוספ' דס"פ שבועת הדיינים וז"ל וא"ת הא דאמרינן בראש השנה המודר הנאה מחבירו מותר לתקוע לו תקיעת מצוה והמודר ממעין מותר לטבול בו טבילה של מצוה ואמאי הא מתהני ליה לרב יוסף דחשיב ליה בהכי ש"ש וי"ל דשאני שומר אבדה ומשכון דכמה פעמים שיתעסק בה לשוטחה לצרכה ולהצניעה יפטר מליתן לו אבל התם יכול לכוין לתקוע ולטבול במקום שלא יבא שם עני באותו שעה עכ"ל הלכך נקטינן דהוי ספיקא דדינא אי הוי ש"ש או ש"ח וכמו שכתבו כל האחרוני':
(יב) כאן: כלו' כמו דנקטינן התם דהוי ספיק' דדינ' ה"ה כאן וכ"כ הסמ"ע וא"כ השומר אבידה פטור ואם תפס בעל האבידה לא מפקינן מיניה ודלא כמהרש"ל שהכריע דהוי ש"ח לגמרי ע"ש בפ' הכונס סי' ט' שהאריך בזה וכל ראיותיו דחוים ע' בש"ך.