שולחן ערוך חושן משפט ריח ג
<< · שולחן ערוך חושן משפט · ריח · ג · >>
צבעי אותיות סימון הפרשנים: מאירת עיניים (סמ"ע) · שפתי כהן (ש"ך) · טורי זהב (ט"ז) · באר היטב · קצות החושן · באר הגולה · פתחי תשובה
היו נבלעים רובן במיעוטן מיעוטן ברובן או שהיו מחולקים כמו חוט שוה או כמו עגול או כמו משולש או שהיו בהצדדין או שהיו דרך עקלתון כל אלו ספק והמוציא מחבירו עליו הראיה:
מפרשים
או מיעוטן ברובן: גם במיימוני נדפס או אבל במ"מ כתוב שם דצ"ל ומיעוטן ברובן וכן הוא גירסת רשב"ם והטור בגמ' ור"ל הני ד' קבין טרשין הנבלעין ברצועה ארוכה וקצרה בט"ז סאין מן השדה עם הפסקן קב מישור כמ"ש וכתבנו דאם הרצועה היתה הולכת בשוה מגיע לכל בית סאה רובע טרשי' וקאמר דאם לא היתה הרצועה בשוה כולי האי אלא היתה במקום אחד קצת רחבה ממה שראויה להיות על פי שיעור הנ"ל ובמקום אחד היא קצרה ברחבה יותר ממה שראוי להיות על פי שיעור הנ"ל עד שיגיע רובו של הטרשין דהיינו ט' רביעית מהי"ו נמשכין על פי הרצועה במיעוטו של רוב השדה הנ"ל דהיינו בז' בית סאין ומיעוטן של הטרשים הנ"ל דהיינו ז' רביעית הקב יהיו נמשכין ע"פ הרצועה הנ"ל ברובן של הי"ו בית סאות הנ"ל דהיינו בט' בית סאה מהן והוא איבעיא דלא נפשט' בגמרא והמע"ה וכדמסיק אבל לא קמבעיא להו בהיות רובן במחצ' דהיינו בח' בית סאות מהן ומיעוטן ג"כ במחצה מהו משום דכל שאין ההבדל ברוב הנראה לעינים פשוט ליה דאין בו קפידא ועפ"ר:
כמו חוט שוה: דאז אין המחרישה נכנס ביניהן לחרוש מצד זה לצד השני ר"ש. מזה נשמע דמ"ש לעיל והא דמובלעין ברובה של שדה דהיינו רצועה בי"ו בית סאות וקב מישור ביניהן אותו קב מישור אינו מחולק דרך משל למאה חלקים עד שאין המחרישה יכול לעבור באותו חלק מישור דהרי הוא איבעיא בגמרא אחר זה אלא אותו קב מישור מפוזר בהרצועה בין הטרשים באופן שהמחרישה נכנס בין כל חלק וחלק וק"ל. ועיין בטור שכ' בכל הנוסחאות ז"ל וכן מבעיא אם הם עומדים בעיגול או כשורות הרבה זה אצל זה נראה דט"ס מ"ש או כשורות וצ"ל או כשורה ור"ל אם עומדים בשורה א' הרבה זה בצד זה באופן שאין המחרישה נכנס ביניהן ועפ"ר וק"ל.
או כמו עיגול או כמו משולש: בכל אלו אין המחרישה נכנס בקל ר"ש ודע דבגמ' מסודר האיבעיא כך כשיר (דהיינו כעיגול) מהו כשורה מהו כו' ופי' רשב"ם שהאיבעיות הן באת"ל את"ל בעיגול מזדרע כשורה מהו וכן כולן אחרון אחרון לא מזדרע כזה שלפניו וע"ש ולשון הרמב"ם והמחבר שהקדימו כשורה לכעיגול אי אפשר לפרש כן:
או שהיו בצדדין: פירש המ"מ ז"ל נעשה כזה שהטרשין מכונסין באמצע אלא שיוצא מהטרשין קרנות לכאן ולכאן והשד' נכנסת ביניהן מהו כמפוזרין דמי כיון שהשדה נכנס בין אותן הקרנות או דלמא כיון שהן מדובקין לגוף ואין מפסיק ביניהן ובין הגוף כמכונסין דמי:
או שהי' דרך עקלתון: פי' המ"מ שהן מדובקין זה לזה כזה דרך עקלתון והשד' נכנסת בין העקמימות ולר"ש היו גירסאות אחרות ופירוש אחר בזה ע"ש:
והמע"ה: לשון הטור הלכך אם כבר נתן המעות עליו לקבלם ואם עדיין לא נתן מעות א"צ לקבלם:
(ח) שוה: דאז אין המחרישה נכנסת ביניהן לחרוש מצד זה לצד השני כן פי' הר"ש ומזה נשמע דמ"ש לעיל בהא דמובלעין ברובה של שדה כו' צ"ל דהוא באופן שהמחרישה נכנסת בין כל חלק וחלק. שם.
(ט) הראיה: לשון הטור הלכך אם כבר נתן המעות עליו לקבלן ואם עדיין לא נתן המעות א"צ לקבלן. שם.