לדלג לתוכן

שולחן ערוך חושן משפט קצ יח

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

הקונה דבר מחבירו ונתן לו הדמים וטעה במנין המעות ולאחר זמן תבעו המוכר ואמר לו מאה שנתת לי אינם אלא צ' נקנה המקח ומחזיר לו העשרה אפילו אחר כמה שנים בין בקרקע בין במטלטלין:

הגה: מי שהעלילו עליו וכדי להבריח מכר קרקעותיו וקבל המעות כשנתבטלה העלילה בטל המקח אפילו אם נתרצו אח"כ במקח דמאחר ששטר שעשו בראשונה לא היה כלום דלא היה רק כדי להבריח הו"ל אח"כ שטר מוקדם ופסול (ב"י בשם הרשב"א):

מפרשים

 

וכדי להבריח כו':    כי ירא דמחמת העלילה יקחו קרקעותיו:

בטל המקח:    זה נתבאר בא"ע סימן צ' ☜ דאשה המוכרת מנכסיה קודם נשואין כדי להבריח מבעלה ואחר כך מת בעלה המקח בטל וכן הוא בכ"מ בתלמוד ובפוסקים:

אפי' אם נתרצו אח"כ במקח:    פי' וצריכין קנין אחר בכסף או שטר דבכסף שנתן לו ראשונה לא הוה ביה קנין ואם קנוהו בשטר יש עוד טעם אחר דהא לא מהני אותו שטר משום דה"ל מוקדם וכדמסיק:
 

(י) נקנה המקח ומחזיר לו העשרה כו' אע"פ שהקנין ההוא לא היה אלא בכסף כן מוכח ממקור דין זה בפ' האיש מקדש (דף מ"ז א"א) גבי ושוין במכר שזה קנה ע"ש בש"ס:
 

(כז) המקח:    אע"פ שקנין ההוא לא הי' אלא בכסף כן מוכח ממקור דין זה בפרק האיש מקדש גבי ושוין במכר שזה קנה ע"ש בש"ס. ש"ך.

פירושים נוספים


▲ חזור לראש