שולחן ערוך חושן משפט קצ יז

דין מטלטלין כדין הקרקעות לדבר זה שאפילו משכן והכניסם לרשותו והמוכר עייל ונפיק אזוזי לא קנה אלא שבזה יש חילוק במטלטלים אם הוא דבר שאינו ראוי ליחלק כגון שמכר לו בעל חי ונתן לו קצת מהדמים ועייל ונפיק אזוזי המקח בטל לגמרי לפי שאינו ראוי ליחלק והמוכר אינו רוצה להיות שותף עמו (מיהו אם אמר בפירוש ערבוני יקון קנה עד מעותיו) (ר"ן ונ"י פ' האומנין) אבל במידי דבר חלוקה הוא אין המקח בטל אלא כנגד מה שחייב לו:

מפרשים

סמ"ע - מאירת עיניים

עריכה

אם הוא דבר שאינו ראוי לחלוק: אבל בקרקע אף שלא יגיע לו אחר חלוקה ט' קבין בשדה וחצי קב בגינה שהוא שיעור שדה וגינה אפ"ה קנה נגד מעותיו או ידו על התחתונה משום דראוי למכור למי שיש לו שדה בצדו דיצרף זה לשדיהו ועד"ר שם כתבתי דבב"י כ' דלהרמב"ם גם בשדה אמרי' דכל שלא יגיע לכל א' כשיעור לא קנה כלל כדין מטלטלין והמעשה בגמ' היה במטלטלין וה"ה בקרקע אבל הטור כתב בשם הרמב"ם דס"ל דגם במטלטלין אין מחלקין בין יש בו שיעור חלוקה או לא והטור לא ס"ל כהרמב"ם והמחבר כ' כאן כדברי הטור ולא כ' בפי' אם ס"ל הדין כן ג"כ בקרקע או לא:

כגון שמכר לו בעל חי: ס"ל דאפי' בהמה כשירה אינה עומדת לחלק. דבחייה עומדת לג' דברים לחלוב ולחרישה ולשחיטה וכמ"ש בס"ס קל"ח וכ"כ בדרישה ע"ש:

באר היטב

עריכה

(כה) ליחלק: אבל בקרקע אף שלא יגיע לו אחר החלוקה כדי שיעור שדה וגינה (כמ"ש בסימן קע"א ס"ג) אפ"ה קנה נגד מעותיו או ידו על התחתונה משום דראוי למכור למי שיש לו שדה בצדו דיצרף זה לשדהו ובב"י כת' דלהרמב"ם גם בשדה אם לא יגיע לכל אח' כשיעור לא קנה כלל כדין מטלטלים אבל הטור כת' דהרמב"ם ס"ל דגם במטלטלים אין חילוק בין יש בהן כשיעור או לא והטור לא ס"ל כהרמב"ם ודברי המחבר כאן הם כדעת הטור אלא שלא כת' בפירוש אם ס"ל דהדין גם בקרקע כן או לא עכ"ל הסמ"ע (והט"ז כת' דאשתמיטתיה מ"ש הר"ן בפ"ק דקידושין בהדיא דיש לחלק גם בקרקע אם ראוי לחלק לכל אחד כשיעור ותו דגם מסברא היאך נכוף לזה שיקח מה שאינו ראוי לו כדי שימכרנו למי שיצטרך לצרפו לשדהו זהו דבר שאינו מתקבל וגם ק"ו מבהמ' טהורה דמקריא אינה ראויה ליחלק כיון שאינו ראויה כ"כ כמו בחיים ול' הרא"ש מורה כן כו' ע"ש).

(כו) בעל חי: ס"ל דאפילו בהמה כשרה לאו לחלק עומדת דבחייה ראויה לג' דברים לחלוב ולחרישה ולשחיטה וכמ"ש סוף סימן רל"ב. סמ"ע.

קצות החושן

עריכה

(ח) יש חילוק במטלטלין. ע' ט"ז שכ' דהחילוק בין קרקע למטלטלין בענין זה דגבי מטלטלין לא שייך יד החוזר על העליונ' אלא דאם יש בו כדי חלוקה נוטל כל אח' לפי חלקו ואם אין שם כדי חלוקה המקח בטל לגמרי ונותן לו מעות שנתן אבל בקרקע אעפ"י שיש בו כדי חלוקה אין שם חזרה לבטל המקח ואם חוזר המוכר יד לוקח על העליונ' שיש לו כפי' לשלם לו כשער של עכשיו מן העידית וזהו מטעם שהוא ניזק משא"כ במטלטלין אף אם הוא ניזק מ"מ הכל נחשב לעידי' דכל מילי מיטב הוא במטלטלין וע"ש:

ולכאור' דבריו אינו אלא לשטת הש"ע דס"ל מעידי' שבה א"כ גבי מטלטלין דכל מילי מיטב ל"ש מעידי' שבה אבל לשטת הרא"ש והטור שכ' מעדיות שבנכסיו א"כ צ"ל דעדיף כוחו מניזק דהא אפי' רוצ' ליתן מעות יכול לכופו שיתן לו קרקע דוק' ואלו גבי ניזק או כסף או מיטב וכמבואר פ"ק דב"ק ואם המזיק נותן מעות אין צריך ליתן קרקע וכמ"ש בטור וש"ע סי' תי"ט ע"ש וא"כ אפשר לו' אפי' במטלטלין כיון דטעמ' דכל מילי מיטב משום דאי לא מזדבן הכא מזדבן במתא אחריתי וקרובי לזוזי והכ' אפי' רוצה ליתן מעות י"ל תן לי קרקע ומעדיות שבנכסיו מיהו אפשר לו' דנהי דעדיפ' כחו משאר ניזק שאינו יכול לסלקו בכסף היינו באו' תן לי קרקע ומשום דקנה קרקע ומש"ה צריך ליתן קרקע מעדיות אבל במטלטלין לא מצי למימר תן לי קרקע כיון דמעולם לא קנה ממנו קרקע ואם יאמר תן לי מטלטלין ומעדיות שבנכסיו גבי מטלטלים אין חילוק בין עדיות לזיבורית:

פירושים נוספים

הגהות רבי עקיבא איגר על הסימן

_{▲ חזור לראש}