הגהות רבי עקיבא איגר/חושן משפט/סימן קצ

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

סימן קצ[עריכה]

[שו"ע] ונתן לו כסף. נ"ב ובזקפן עליו במלוה באמירה בעלמא ודאי דלא מהני. ואם כתב לו שטר על הזקיפה עיין שו"ת ב"ח סי' ק"מ באורך ושו"ת הראנ"ח ח"א סי' קטז:

[באר הגולה אות ד] וכתב הב"י דהיינו. נ"ב הקשה לי חכם אחד הא כן הוא מימרא מפורשת קדושין י"ג כשם שאין אשה מתקדשת בפמש"פ כן אין קרקע נקנית בפמש"פ וצ"ע:

[שו"ע] לפלוני. נ"ב ואף אם הוא עכו"ם. דלא בעי' שמוכר הוא בשביל פלוני דנימא בי' אין שליחות לעכו"ם אלא דע"י קבלת המעות מקנה לי' לעכו"ם ובסודר כה"ג אם ראובן נותן סודר לשמעון שיקנה לעכו"ם שדהו עיין ט"ז סס"י קכ"ג ס' י"ד דבכה"ג מהני. וספר המקנה קדושין דף פ' ע"א כתב לפקפק די"ל דבקנין סודר לא אמרינן דקנה מדין עבד כנעני עיי"ש ועיין ספר חוות דעת סי' קס"ט ס"ק ח':

[שו"ע] אדם חשוב. נ"ב וכתב ב"ח דבזה לא מהני בנותן ע"מ להחזיר משום דאין הנותן מתחשב עי"כ כמ"ש הר"ן דמה"ט בעינן בקנין סודר כליו של קונה ולא של מקנה ואין חילוק בין אדם חשוב משום דסתם סודר הדרא למרי' וכו' עיי"ש:

[שו"ע] לא קנה. נ"ב ובזה אין שוה שכירות לקנין ממש. דבשכירות קנה בלא שטר כדלקמן סי' קצה ס"ט בהג"ה:

[ש"ך אות ד] ובתשו'. נ"ב ובשו"ת מהרי"ט חח"מ סי' ס"ה ובשו"ת משאת משה:

[שו"ע] אם ארצה. נ"ב ואף אם לא אמר כן בשעת מכירה ואח"ז אמר ארצה לקנות בכסף לחודי' י"ל דהוי קנין למפרע דעכ"פ הוי קנין אח"כ משעה שאמר לו כן ואפי' נתאכלו המעות וכן נראה משו"ת מהרח"ש סי' י' ח"א:

[שו"ע] שכתב השטר או החזיק. נ"ב ובנ"י כתב בשם הרשב"א דוקא כשמשך או החזיק בקרקע בפניו אבל אם אמר לי' חזק וקני או משך וקני נקנה המקח אפי' עייל ונפיק אזוזי והמעות עליו מלוה וא"י לחזור ועיין בהר"ן פ"ק דקדושין:

[סמ"ע אות יא] דקאי אתן לי קרקע הסמוך לו. נ"ב אין זה מוכרח דאף דמפרש דאתן לי קרקע קאי מ"מ י"ל דהוא בתורת קנין ונוטל מהיפה שבה כמו שפי' בהדי' הבעל המאור ע"ש:

[שו"ע] ואין אחד מהם. נ"ב ואם מכר לו י' שדות ונתן לו קצת דמים על שדה אחת שיקנה בהם הכל אותו שדה קנה אף שלא נתן לו כולו אבל האחרות לא קנה ועיין לקמן סי' קצ"ב ס' י"ב אבל נתן מקצת מעות סתם שלא על מקום מסויים קנה הכל. ריטב"א בחדושיו ועיין סמ"ע סי' קצ"ה סק"ז:

[שו"ע] אע"פ שמשך. נ"ב ודעת המאור שבמשך נגמר הקנין אף אי עייל ונפיק אזוזי עיי"ש:

[שו"ע] שאפי' משכן והכניסם. נ"ב בנ"י כתב בשם הרשב"א דדוקא במשך או החזיק הקרקע בפניו. אבל א"ל לך חזק וקני או משוך וקני נקנה המקח והמעות עליו מלוה וא"י לחזור:

[סמ"ע אות כח] במטלטלין וה"ה בקרקע. נ"ב וכן דעת הר"ן פ"ק דקדושין [דאף בקרקע דמידי דלאו בר חלוק' לא קנה כלום וכן העלה הט"ז]:

[שו"ע] נקנה המקח. נ"ב והר"א בהשגות כתב אי עייל ונפיק אזוזי כל כמה דמדחי לי' ולא יהיב לי' מצי הך למהדר בי' מההי' זבינא: