שולחן ערוך חושן משפט קכו כג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

שולחן ערוך

מכנסת מלוה על פה לבעלה א"צ מעמד שלשתן:

מפרשים

 

סמ"ע - מאירת עיניים

אין צריך מעמד שלשתן. דידו כידה וכבר כתבו המחבר ג"כ בסי' ס"ו סי"ב ע"ש ועיין בחה"ע סי' צ"א:
 

ש"ך - שפתי כהן

(קה) מכנסת כו'. כבר נתבאר סי' ס"ו סי"ב ע"ש:

כתב בתשו' מהר"ר משה אלשיך סימן קכ"ד שמעון מכר בית לראובן וקבל עליו לסלקו מכל ערעורים ושעבד לו מטלטלי אגב מקרקעי ואח"כ הפקיד שמעון ביד ראובן טבעות זהב ובא שמעון ואמר לראובן הטבעות שיש לי בידך תנם ללוי במע"ש ואחר שנתרצה ראובן בא לוקח מוקדם והוציא לראובן מן הבית ועתה אינו רוצה ראובן ליתן הטבעות ללוי באמרו אלו הייתי יודע לא הייתי מתרצה ליתן לך לכאורה נראה דכיון שלא באו הטבעות ליד ראובן בתורת משכון על דמי הבית אם יוציאנו לוקח מוקדם אלא בתורת פקדון שאלו היה שמעון תובעם ממנו קודם שיוציאנו המוקדם לא היה יכול ראובן לעכבו בידו מטעם שמא יטרוף המוקדם הבית דמעיקרא לא נתחייב לתת לו משכון אם כן כמו שהי' שמעון יכול ליטלו ממנו יכול ג"כ להקנותו לאחר בקנין או במעמד שלשתן אמנם מטעמא אחרינא יכול ראובן לעכב הפקדון דאפי' כבר נתנו ללוי כיון ששטרו של ראובן מוקדם ושעבד לו מטלטלי אג"ק הוא טורפו מלוי ואע"ג דהאידנא אין טורפים ממטלטלים שמכר משום תקנת השוק וכמ"ש הרא"ש וטור לעיל סי' ס' הא כתבו שם דמשטרות שמכר טורפים ולא שייך תקנת השוק משום דמכירת שטרות לא שכיח וגם לא יצא השטר מרשותו לגמרי שעדיין נשאר בידו כח למחול הלכך חשיב שפיר ממונו לגבות ממנו ב"ח ע"כ וק"ו הכח שגוף הפקדון עדיין אצל המוקדם ואפי' אם הי' הב"ח שהקנה אותם לו שמעון הוא ב"ח מוקדם לראובן וראובן הוא ב"ח מאוחר אפי' שהי' לאותו מוקדם שעבוד דמטלטלי אגב מקרקעי אם קדם המאוחר וגבה מה שגבה גבה כמו שהכריח הב"י בסי' ס' והרי עתה אחר שהוציאו המוקדם מביתו וקדם וגבה וכ"ש אם מי שהקנ' לו שמעון במעמד שלשתן הוא מקבל מתנה ע"כ דבריו ותמיה לי אם לוי הוא מוקדם האיך יזכה בו ראובן מטעם ב"ח מאוחר שקדם וגבה הלא פשיטא דדין ב"ח מאוחר שקדם וגבה לא שייך אלא כשעדיין המטלטלים הם ברשות הלוה אבל כשמכר' לאחר פשיטא דאין ב"ח מאוחר יכול לגבות ואפי' קדם וגבה מוציאין מידו ונותנין לזה שמכרו לו וא"כ כיון שכבר הקנה לו במעמד שלשתן שהיא מכיר' ממש לכל דבר וכדמוכח בפוסקים בכמה דוכתי היאך יזכה בו ראובן אפי' נתנו ללוי במתנ' הרי הוא שלו לגמרי מיום ההמחא' ומ"ש כמו שהכריח הב"י בסי' ס' לא ידענא מאי קאמר דאדרבה הב"י שם ר"ל דב"ח מאוחר שגבה מטלטלים הב"ח מוקדם ששעבד לו מטלטלי אג"ק מוציא מידו ולא שייך בזה תקנת השוק שהרי הב"ח מאוחר לא קנה המטלטלים מתחל' ואם כן לפ"ז אדרבא אם לוי הוא מוקדם ושעבד לו מטלטלי אג"ק הוא מוציא מראובן ואפי' לפי מה שכתבתי לעיל סי' ס' דגם בב"ח מאוחר שגבה אין מוציאים ממנו היינו משום שלא היו רק משועבדים לראשון משא"כ הכא שהיו מכורים ללוי משעת המחא'. וכן בדין אם היה ראובן מוקדם ללוי אני חוכך ונלפע"ד לפי מאי דקי"ל דהאידנא אין טורפים מטלטלים שמכר משום תקנת השוק א"כ אלו היה בידו של לוי לא הי' ראובן יכול לטרוף מלוי א"כ מה בכך שהוא עתה בידו של ראובן ס"ס הרי לוי קנהו לחלוטים מיום ההמחא' ול"ד לשטרות דהתם כיון דלא שכיח וגם לא יצאו מרשות הנותן לגמרי א"כ לא עשו בו תקנת השוק ואם כן השעבוד דמטלטלי אג"ק קאי אשטרות אבל במטלטלי כיון דאמרינן דעשו בו תקנת השוק והשעבוד מטלטלי אג"ק שכתוב בשטרות כמאן דלא כתוב דמי לענין מטלטלים א"כ היאך נאמר לחצאין לענין אם הוא ביד המוקדם יטרפו ממי שמכרו לו ואפי' לפי מ"ש הב"י דבב"ח מאוחר שקדם וגבה לא עשו תקנת השוק מ"מ כיון דהוא מודה דבמכיר' עשו תקנת השוק א"כ לא מסתבר לחלק בין מכירה למכירה דמה לי שקנהו במשיכ' והוא בביתו או בשחר קנינים וכיון שכבר קנהו במעמד שלשתן שהוא קניה גמור' מה בכך שהוא עתה ברשות הב"ח מוקדם:

גם מ"ש מהר"ם אלשיך בתחלת התשו' דאין ראובן יכול לעכבו מטעם שהיה יכול שמעון ליטלו ממנו ולא הי' יכול ראובן לעכבו כו' אינו מדוקדק דאפי' הי' חייב לו שמעון חוב ברור כבר והי' יכול ראובן לעכבו מ"מ כיון שלא עכבו ראובן והודה שהוא בפקדון בידו ונתרצה ליתנו ללוי קנהו לוי וכן משמע בפוסקים:
 

באר היטב

(פ) שלשתן:    דידו כידה וע' באבן העזר סי' צ"א וע' בש"ך שהביא תשובת ר"מ אלשיך סי' קכ"ד והוא השיג עליו ע"ש (בעל שהמחה נ"מ של אשתו במעמד ג' ואשתו גלתה דעתה שאינה רוצה בהמחאתו אין כאן מעמד ג'. המבי"ט ח"א סי' קס"ד. כנה"ג).

פירושים נוספים


▲ חזור לראש