שולחן ערוך חושן משפט עב מא
<< · שולחן ערוך חושן משפט · עב · מא · >>
צבעי אותיות סימון הפרשנים: מאירת עיניים (סמ"ע) · שפתי כהן (ש"ך) · טורי זהב (ט"ז) · באר היטב · קצות החושן · באר הגולה · פתחי תשובה
משכונו של עכו"ם ביד ראובן והפקידו ראובן ביד שמעון ומת העכו"ם יש להסתפק אם זכה שמעון במה שהמשכון יותר מהחוב:
מפרשים
יש להסתפק כו': ז"ל שם די"ל כיון דמכח ראובן תופס אותו לא קנהו ול"ד לחזר ראובן ומשכן משכנו של עכו"ם ביד שמעון (הנ"ל בסעיף שלפני זה) דשם מסתלק ממנו ראובן:
(קסג) יש להסתפק כו'. באמת הכי איתא במרדכי (ובהגה' מיי' שם) שנסתפק בזה אבל לא ידעתי מה ספק יש בכאן שהרי אפי' במשכון שבחצר המלוה שאינו משתמרת אם קדם זה וזכה בו קנה השאר וכדאיתא בש"ס פ' הפר' להדיא וכל הפוסקים וכדלעיל סעיף ל"ט אע"ג שלא הפקידו המלוה כלל ועדיין הוא בחצרו כל שכן הכא שמתחלה הוא אצל שמעון ולפני כמה שנים כתבתי בש"ע שלי על הגליון וז"ל ומהרש"ל פסק בפרק הפרה סי' ך' דזכה שמעון וכן עיקר ע"כ לשונו. ולע"ע אין ספרו של מהרש"ל לפני כי אני כותב דברי אלה בכפר אשר ברחנו שם מחמת עיפוש ב"מ ואולי מזה הטעם פסק מהרש"ל כן וכן נראה ודאי עיקר:
כתב בתשובת מהר"מ אלשיך סי' א' ראובן שלוה מעות מעכו"ם ומצאו שמעון וא"ל תנם לי ואני אעלה לעכו"ם רבית כדרך שאתה מעלה לו וכן עשה ונתן לעכו"ם ריוח תמיד בחושבו העכו"ם שהוא שליח ראובן ומת העכו"ם כיון דלענין רבית אסור כה"ג וכמו שנתבאר בי"ד ר"ס קס"ט דהוה ליה כלוה מישראל א"כ זכה ראובן במעות וצריך שמעון להחזיר לו הקרן דל"ד למשכונו של עכו"ם דכל היכא דאיתי' ברשות' דמר' איתא משא"כ מעות דלהוצאה ניתנו ולא יצאו מרשות ראובן רק ששמעון מנכה מהדמים סך הרבית שנתן לעכו"ם ואע"פ ששורת הדין כך הוא ראוי לתת חלק לשמעון מהמעות כיון שנמצאו בידו שבדברים כאלו אין מעמידים הדבר על שורת הדין מפני המחלוקת ויבצעו תמימים עכ"ד והא דמנכה לו הרבית שנתן לעכו"ם היינו משום דהוי ריבית קצוצה וכל מה שנתן לעכו"ם מפקינן מישראל ראשון וכמו שכתבו הפוסקים והר"ב בי"ד ר"ס קס"ט:
(קז) יש להסתפק: ז"ל די"ל כיון דמכח ראובן תופס אותו לא קנהו ול"ד למ"ש בס"מ אם משכן משכונו של עו"כ ביד אחר דשם מסתלק ממנו הראשון כ"כ הסמ"ע אבל הש"ך כ' דלית בזה ספק כלל שהרי אפי' בחצר המשתמרת קנה המותר כמש"ל סל"ט כ"ש הכא דכבר הוא בידו וכ"פ מהרש"ל וכ"נ עיקר וכ' עוד בשם תשו' מהר"מ אלשיך ראובן שלוה מעות מעו"ג ומצאו שמעון וא"ל תנם לי ואעל' לעו"כ רבית כדרך שאת' מעל' לו כו' כיון דלענין רבית אסור כה"ג כמ"ש בי"ד ריש סימן קס"ט א"כ זכה ראובן במעו' וצריך שמעון להחזירם לו ול"ד למשכון דכל היכא דאיתי' ברשותא דמרא הוי משא"כ מעות דלהוצאה נתנו ולא יצאו מרשות ראובן רק ששמעון מנכה סך הרבית שנתן לעובד כוכבים ואע"פ ששורת הדין כך הוא ראוי לתת חלק לשמעון מהמעו' כיון שנמצאו בידו שבדברים כאלו אין מעמידין הדבר על שוה"ד מפני המחלוקת ויבצעו תמימים ע"כ והא דמנכ' לו הרבית שנתן היינו משום דהוי רבית קצוצ' וכל מה שנתן לעכומ"ז מפקינן מישראל ראשון כמ"ש הרמ"א בי"ד ריש סימן קס"ט עכ"ל.