שולחן ערוך חושן משפט מו לא
<< · שולחן ערוך חושן משפט · מו · לא · >>
צבעי אותיות סימון הפרשנים: מאירת עיניים (סמ"ע) · שפתי כהן (ש"ך) · טורי זהב (ט"ז) · באר היטב · קצות החושן · באר הגולה · פתחי תשובה
קיום ב"ד צריך שיהיה סמוך לכתב ידי העדים או סמוך לצד השטר או מאחוריו עד כנגד הכתב.
- ולכן אם הנייר קצר למטה יכתוב הקיום מן הצד או מאחוריו (רמב"ם והמגיד פכ"ז מהלכות מלוה)
ואם היה בין הקיום והשטר ריוח שטה אחת ושני אוירים פסול הקיום לבדו שמא יחתוך השטר שנתקיים ויזייף באותה שטה שטר ושני עדים ונמצא הקיום על שטר מזוייף:
מפרשים
כנגד הכתב: פי' לאפוקי על הגליון אלא דוקא כנגד כתב שבשטר ולאו דוקא נגד העדי':
ולכן אם הנייר קצר כו': ולאפוקי מרדכי פ' י"נ דכתב דמלפף ביה ניירא וכתב ביה סי' וכ"כ המ"מ שם בשם גאון וכ' עליו דא"א לעשות סי' שלא יזייף:
ריוח שטה א' כו': דדוקא בעדי' החתומי' על השטר דהן בעלי בתים דעלמא בהן אמרו דאין רגילין לדקדק ומניח שיעור שטה א' ושני אוירין ריוח בין חתימתן להשטר וכמ"ש הט"ו בסי' מ"ה משא"כ בב"ד דצריכין לדקדק:
שטר ושני עדי': ושטר כזה דהוא ועידיו בשטה א' הוא כשר כמ"ש בסי' מ"ה ס"י ע"ש
(פא) סמוך לצד השטר. היינו מן הצד על הגליון וכותבין בו שכותבי' הקיום על הגליון בארכו ושהעדי' חתומי' בו בשטר למטה ברחבו או שעושין שריטות בצד השני של הגליון מאחוריו דאל"כ יש לחוש שיחתוך הקיום ויעש' שטר אחר עם אותן עדים בצד שני של הגליון שהי' מן הצד ויכתוב אחר חתימת העדים אנחנו דייני דחתימי מעבר לדף מקיימים שטרא דנא דכתוב מאחוריו:
(פב) או מאחוריו נרא' שצריך שיכתבו הב"ד שהקיום הוא מאחוריו או שלא יתחילו הקיום בראש הנייר מאחוריו רק אחר ריוח שטה אחת דאל"כ קיום מאחוריו פסול דיש לחוש שמא קיימו שטר דעלמא למטה כפשוטו וחתך השטר וכתב שטר אחר מאחוריו וכשהקיום הוא רחוק מראש הנייר אין לחוש לכך דא"כ הי' בין הקיום ובין העדים ריוח שטה א' וזה פסול וא"כ ודאי דהדיינים לא הוה עבדי הכי:
(פג) כנגד הכתב. פי' לאפוקי על הגליון אלא דוקא כנגד הכתב שבשטר ולאו דוקא נגד העדים עכ"ל סמ"ע ולא אתא לאפוקי על הגליון לעולם דפשיטא דכשהקיום הוא מאחוריו על הגליון וכותבים בפירוש בקיום אנחנו מקיימים את העדים החתומים על השטר הזה בשולי השטר שארכו כך וכך דמועיל אלא אתא לאפוקי כשיקיימו סתם ויכתבו שהם מקיימים העדים. שחתומים מעבר לדף אז בעינן כנגד הכתב דאל"כ יש לחוש שיחתוך הקיום עם הגליון ויכתוב שטר אחר עם אותן עדים בצד השני של הגליון וה"ה אם עשו שריטות של דיו בצד השני של גליון מועיל הקיום על הגליון אף שכ' הקיום סתם על העדים שמעבר לדף כן נ"ל:
(פד) ולכן אם הנייר קצר כו'. ולאפוקי הגהות מרדכי סוף ב"ב דכתב דמלפף ביה ניירא וכתב ביה סי' וכ"כ המ"מ שם בשם גאון וכתב עליו דא"א לעשות סי' שלא יזייף עכ"ל סמ"ע ובאמת גם מדברי הרב בהג"ה ובד"מ נראה כן אבל לי נראה כדברי הגאון וחליל' לדחות דברי גאון בלי שום ראיה דכבר ידוע שאין לחלוק עלהגאון אם לא בראיה ברור' מן הש"ס וכל שכן כאן דהבעל העיטור והגהות מרדכי הביאו דברי הגאון לפסק הלכה וכן ר' ירוחם סוף נתיב ב' הביא דברי ב"ה בשם גאון לפסק הלכה ומה שכ' המגיד משנה ומביאו בית יוסף ודברי הרמב"ם עיקר לפי עניות דעתי נראה דאף הרמב"ם מודה להגאון אלא דהרמב"ם מיירי כשיש חלק מאחוריו אם כן פשיטא דעדיף לכתוב הקיום מאחוריו והגאון מיירי היכא דליכא חלק בנייר כלל כגון שהנייר כתוב מכל צדדיו פנים ואחור אז מלפף ביה ניירא וכתב בקיום סי' מובהק וסי' מובהק הוא כמו שכת' המ"מ דהיינו שיכתבו הדייני' מחתימת ידיהם איזה דבר בגוף השטר ויכתבו בקיום שאותן עדים שחתומי' על השטר שנכתב איזה דבר כזה בגוף השטר הם מקויימי' ואם יזייף נדמה כתיב' לכתיבי ולא תדמה אבל כל שאר הסימני' הרי הן יכולי' להזדייף כיון שהשטר והקיום הוא תחת ידו ובזה ודאי דברי הגאון ברורי' בטעמן ועיקר:
(פה) פסול נראם היינו דוקא כשהקיום כתוב בסתם אבל אם כתוב בקיום שהעדי' חתומי זה תחת זה כשר הקיום. עי' בתשובת מבי"ט ח"א סי' ח' ריש דף ו' ועמ"ש לקמן סי' ק"ו:
(סז) לצד: היינו על הגליון ונרא' דאם הקיום הוא מאחוריו צריך שיכתבו שעשו כך או שלא יתחילו הקיום בראש הנייר מאחוריו רק אחר ריוח שטה א' דאל"כ פסול הקיום דיש לחוש שמא קיימו שטר דעלמא למטה כפשוטו וחתך השטר וכתב שטר אחר מאחוריו וכשהקיום הוא רחוק מראש הנייר אין לחוש לכך דא"כ הי' בין העדי' והקיום ריוח שטה א' וזה פסול הוא ומסתמא הדייני' לא עבדי הכי עכ"ל הש"ך.
(סח) מאחוריו: לאפוקי מהמרדכי דכתב דמלפף ביה ניירא וכתב ביה סימן וכ"כ המ"מ בשם גאון וכתב עליו דא"א לעשות סי' שלא יזייף עכ"ל הסמ"ע אבל הש"ך כתב דחליל' לחלוק על הגאון בלא ראי' ברור' מן הש"ס וכ"ש דכמה פוסקי' הביאו דבריו לפסק הלכ' ולענ"ד נרא' דאף הרמב"ם מודה לזה אלא דהוא מיירי כשיש חלק מאחוריו ופשיטא דעדיף טפי לכתוב הקיום שם והגאון מיירי שהנייר כתוב פנים ואחור וליכא חלק כלל אז מלפף ביה ניירא ויכתוב סי' מובהק דהיינו שיכתבו הדייני' מחתימת ידיהם איזה דבר בגוף השטר ויכתבו בהקיום שכן עשו ואם יזייף נרא' כתיב' לכתיב' ולא תדמה אבל כל שאר הסימני' באמת אינם מועילי' ובזה ודאי דברי הגאון ברורים בטעמן עכ"ל.
(סט) שיטה: דדוקא בעדי' שחתומי' על השטר דהן בעלי בתים דעלמא אמרינן בהו דאין רגילין לדקדק ומניחין שיעור שיטה א' וב' אוירין ריוח כמ"ש בסי' מ"ה משא"כ בבית דין שצריכין לדקדק. סמ"ע.
(ע) פסול: נרא' דוקא כשהקיום כתוב בסתם אבל אם מפורש בו שהעדים חתומי' זה תחת זה כשר הקיום וע"ל סי' ק"ו ובתשובת מבי"ט ח"א סי' ח'. ש"ך.