שולחן ערוך חושן משפט מד ט
<< · שולחן ערוך חושן משפט · מד · ט · >>
צבעי אותיות סימון הפרשנים: מאירת עיניים (סמ"ע) · שפתי כהן (ש"ך) · טורי זהב (ט"ז) · באר היטב · קצות החושן · באר הגולה · פתחי תשובה
האידנא נהגו לכתוב קיום מחקים ותלויות אחר וקנינא לפי שהורגלו עתה לכתוב בכל השטרות שריר וקיים דא"א לזייף ולמדין משטה אחרונה וא"צ להחזיר מענינו של שטר מש"ה שטר שאין בו שריר וקיים פסול ואין לעדים לחתום אא"כ כתוב שריר וקיים ואם כתוב בו תרי שריר וקיים כשר.
- (ולכתחלה לא יעשה כן) (תשו' הרא"ש כלל ס"ח סי' י"ח):
מפרשים
דא"א לזייף כו': כבר נתבאר לעיל ע"ש:
מ"ה שטר שאין בו שריר וקיים פסול כו': דהוא שטר שהי' עומד לזייף שהרי היה יכול להוסיף זכותו בשורה שהניחו העדי' חלק ולכתוב בסוף ש"ו ואז למידין גם משורה אחרונה:
ואם כתוב ביה תרי ש"ו כשר: בפרישה כתבתי דהיינו דוקא אם נשאר עוד שורה חלק אויר בין סוף השטר לחתימת העדים דאל"כ יש לחוש שהוסיף זכותו בשורה האחרונה וכ' לבסוף ש"ו משא"כ כשעדיין נשאר שורה אויר דלא חיישינן שהניחו העדי' שתי שורות אויר כשחתמו ושכ"כ הרשב"ץ בשם הרשב"א:
(כ) אחר וקנינא. קודם שריר וקיים לפי שהורגלו כו' אבל בתר שריר וקיים לא מהני קיום המחקין שאין למדין ממה שנכתב בתר שריר וקיים ואותן שמקיים בתר שריר וקים טועי' הם:
(כא) מ"ה שטר שאין בו שריר וקיים פסול ואין לעדי' דבוק זה לזה ור"ל שאין לעדי' לחתום כשרואין שאין בו שריר וקיים אף ירצו לחתום מיד בסמוך לשטר דכיון דא"א לצמצם חיישינן שמא יניחו שטה חלק ויכתוב מה דבעי וכתב שריר וקיים אבל ודאי כשבא שטר לפנינו בלא שריר וקיים ואנו רואי' שהעדי' חתומי' מיד בסמוך לשטר ואין כאן שטה חלק פשיטא דהשטר כשר רק שטה אחרונה לבד אין למדין ממנה מיהו בתו' והרא"ש וטור יש לפרש לשון זה כפשוטו דס"ל דאם לא הוחזר מענינו של שטר כל השטר פסול אע"ג דליכא חשש זיוף וה"ה לדידן היכא דלא כתיב שריר וקיים דכיון דכותבין שריר וקיים בכל השטרות ולמדין משטה אחרונה א"כ הוי שריר וקיים במקום חזרת השטר אבל במחבר ושאר אחרוני' צריך לפרש כמו שכתבתי שפסול זה קאי אעדים שלא יחתמו שטר כזה דהא קי"ל לעיל סעיף א' דשטה אחרונה לבד אין למדין ממנה ודוק:
(כב) שאין בו שריר וקיים כו'. כתב בתשו' מהרשד"ם סי' ל' דאם כתוב בו לשון הכל אמת הוי כמו שריר וקיים וצ"ע לדינא:
(כג) ואם כתוב בו תרי שריר וקיים כשר. תימה א"כ מה בכך שכותבי' בכל השטרות שריר וקיים הא מ"מ איכא למיחש דבתר שכתבו שריר וקיים הניחו שטה חלק וכ' מה דבעי וחזר וכ' שריר וקיים. ובעיר שושן כ' וז"ל דאין לחוש שמא לא היה השטר הראשון אלא עד שריר וקיים הראשון והרחיקו העדי' וחתמו וזה הוסיף אח"כ עד שריר וקיים השני דכולי האי אין חושדי' העדי' שירחיקו כל כך עכ"ל ודבריו תמוהין דהא שטה אחת חיישינן שהרחיקו וכל הש"ס ופוסקי' מלאים מזה וכמבואר כמה פעמי' בסי' זה ובכמה דוכתי ובסמ"ע ס"ק ט"ז פי' דמיירי שיש לפנינו שטה א' חלק וקשה דה"ל להמחבר לפרש כן ולא לסתום וגם על הטור קשה לי שכ' וז"ל ולפי זה היה נראה לפסול אם כתב בו שני פעמי' שריר וקיים דשמא אחר שריר וקיים הראשון זייף וקיימו פעם שנית אבל ה"ר יודא ברצלוני כתב פשוט כיון שעדיו מתוכו כתבינן שפיר שריר וקיים טובא עכ"ל וקשה לי דהא פשיטא דה"ר יודא ברצלוני לא מכשר אלא כשאינה בשטה אחרונה דהא כתוב פשוט כיון שעדיו מתוכו כו' משמע דר"ל דבמקושר חיישינן שמא כתב הוא השריר וקיים השני משא"כ בפשוט שעדיו מתוכו ואין מניחים חלק ב' שטות רק שטה אחת וכ"כ ב"י בשם הרשב"ץ והרשב"א ותשובת רמב"ן סי' צ"ד דה"ר יודא ברצלוני מיירי כשאינם בשטה אחרונה והטור ע"כ מיירי כשהוא בשטה אחרונה מדכתב דשמא אחר קיום הראשון זייף וקיימו פעם שנית (וכן קשה על מ"ש הרב בבדק הבית וז"ל ולענין הלכה כיון שה"ר יודא ברצלוני והרמב"ן והרשב"א מכשירין הכי נקטינן ע"כ) וצל"ע. ועיין מה שכתבתי לקמן סימן מ"ה סעיף י"ח בהג"ה ס"ק כ"ט דיש פוסקים דתרי שריר וקיים לא כתבינן אפילו בשיטות שלפני שטה אחרונה משום לא פלוג ע"ש:
(יג) וקנינא: קודם שריר וקיים ואותן שמקיימין בתר שריר וקיים טועים הן עכ"ל הש"ך.
(יד) פסול: ר"ל דהעדים לא יחתמו שטר כזה אבל ודאי כשבא שטר לפנינו בלא שריר וקיים ואנו רואים שהעדים חתומים סמוך לשטר בלי שיטה חלק פשיטא דהשטר כשר רק שאין למדין משיט' אחרונ' כמש"ל בס"א מיהו בהרא"ש והטור יש לפרש כפשוטו דס"ל דאם לא הוחזר מענינו של שטר כל השטר פסול אע"ג דליכא חשש זיוף וה"ה לדידן גבי שריר וקיים דהוי במקום חזרת השטר וכתב בתשובת רשד"ם סי' ל' דאם כתוב בו לשון הכל אמת הוי כמו שריר וקיים וצ"ע לדינא. ש"ך.
(טו) תרי: כתב הש"ך תימא א"כ מאי מועיל שכותבים בכל השטרות שריר וקיים מ"מ איכא למיחש דבתר שכתוב ש"ו הניחו שטה חלק וכתב מה דבעי וחזר וכתב שריר וקיים ובסמ"ע פירש דמיירי שיש עדיין שיטה א' חלק וקשה דה"ל להמחבר לפרש ולא לסתום וצל"ע וע"ל סי' מ"ה סי"ח בהג"ה ומ"ש שם עכ"ל (וז"ל הט"ז נרא' דמיירי ביש אויר שיט' וכמ"ש הסמ"ע ואפ"ה דעת הטור לפוסלו ונרא' טעמו כיון דחזינן ריעותא שנכתב ב"פ שריר וקיים חיישינן שמא הרחיקו ב' שיטין והך ריעותא גרע טפי ממ"ש בסמוך ביש מחק בסוף דכשר באויר שיטה עכ"ל).