שולחן ערוך חושן משפט מה יח

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


<< · שולחן ערוך חושן משפט · מה · יח · >>

מקרא לצבע סימון האותיות: סמ"ע ש"ך ט"ז באר היטב קצות החושן באר הגולה

שולחן ערוך

שטר הבא כולו בשטה אחת ועידיו בשטה אחרת פסול דשמא הרחיקו העדים מהשטר שטה אחת וחתך כל השטר וכתב זה השטר באותה שיטה ונמצאו העדים חתומים עליו:

הגה: וכן אם היה השטר ב' שיטין אלא שאין השטה ראשונה מתחלת בראש הקלף דחיישינן שמא סיימו השטר באמצע שטה והניחו הנשאר חלק וגם שטה שתחתיה וחתמו וחתך כל השטר וזייף בשטה ומחצה מה שרצה והרי העדים חתומים עליו (מרדכי פ' ג"פ):

מפרשים

סמ"ע - מאירת עיניים

שאין השטה ראשונה מתחלת בראש הקלף:    פי' ראש הקלף של שיטה שאחריה דהשטה ראשונה מתחלת באמצע של שטה שנייה והקלף שלפניה נחתך וכן הוא שם במרדכי:

דחיישינן שמא סיימו השטר באמצע השטה כו':    ואע"ג דכבר נתבאר סוף ס"י דלא חשדינן להעדי' שיחתמו על השטר שיכול לזייף וזה נמי יכול לזייף ולהוסיף בחצי שטה ראשונה ולחזור מענינו של שטר בשטה האחרונ' ולא יוכר הזיוף וכמ"ש שם ברס"י מ"מ כיון דאיכא ריעותא לפנינו דמתחיל השטר באמצע שטה חוששין לזה:

ש"ך - שפתי כהן

(כט) וכן אם היה כו' דחיישינן כו'. דברי הר"ב צל"ע דכיון דקי"ל לעיל ריש סעיף י' דאם סיימו השטר באמצע שטה והניחו הנשאר חלק וגם שתחתיה פסול השטר א"כ היכא חיישינן שעשו העדי' כך ובעיר שושן כתב וז"ל חיישינן שמא כו' דאמרינן לעיל סעיף י' שהוא כשר כו' ודבריו תמוהין דהא אמרי' לעיל שהוא פסול וכ"כ איהו גופיה שם ודאי דליכא מאן דפליג בהא שהוא פסול דהא יוכל לזייף בחצי השטה שלמעל' מה דבעי ולא יהא הזיוף ניכר כלל ובסמ"ע כ' דכיון דאיכא ריעותא לפנינו דמתחיל השטר באמצע. שטה חוששין לזה. וקשה וכי בשביל שום ריעותא כזה נחשוד לעדי' שחתמו על שטר פסול מה שלא מצינו כן בש"ס ושום פוסק. ועוד קשה לי שממקור דין שהוציא הרב כן לא משמע כן שדין זה הוא לקוח ממרדכי פ' ג"פ שכתב שם בשם ראבי"ה שפירש הא דפשטינן שטה ומחצה כשר וז"ל ונ"ל דהני מילי כגון דסיים שריר וקיים באמצע השטה והניח חלק חצי שטה זו ועוד א' שלימה ושוב בשלישית חתמו דליכא למיחש דזייף דה"ל כי מזייף ליה הוא בשטה אחת ועדיו בשטה אחרת ופסול דדומה לשני שטין אבל אם סיים שריר וקיים בסוף שטה והניח שטה וחצי חלק פסול דגייז ליה וכתב בשטה דחתימי סהדי מה דבעי דה"ל הוא ועדיו בשטה אחת ויש להביא ראיה מהא דאמרינן שטר הבא בשטה אחת ועדיו בשטה אחרת פסול ה"ה הכא בשני שטין אם לא התחיל בשטה ראשונ' אלא באמצע הקלף שכנגד חתימת העדים שפסול דאל"כ עדיין יש לחוש לדלמא גייז ליה לחצי שטה ויניח חצי שטה ושטה שלימה תחתיה עם העדי' ויכתוב מה שירצה בחצי שטה העליונה ע"כ לשונו. הרי שדקדק וכתב דהני מילי כגון דסיים שריר וקיים באמצע השטה כו' אבל אם סיים שריר וקיים כו' משום דודאי אם לא סיים שריר וקיים באמצע השטה והניחו מחצה ושטה חלק ושוב בשלישי חתמו השטר פסול דאיכא נמיחש שיכתוב בחצי השטה שלמעלה מה דבעי אבל כשסייס שריר וקיים ליכא למיחש לזיופא דמה דכתיב בתר שריר וקיים לא מהני דס"ל לראבי"ה דתרי שריר ן קיים לא כתבינן אפילו בשטה שלפני אחרונה (דאע"ג דליכא למיחש לזיופא מכל מקום לא פלוג ובכל גווני לא כתבינן תרו שריר וקיים) כמו שאוכיח לקמן מדברי רשב"ם וראבי"ה וא"כ כאן ששטר זה מתתיל באמצע קלף חיישינן שמא סיימו באמצע שטה שריר וקיים. וראיה דס"ל לראבי"ה דתרי שריר וחיים לא כתבינן אפילו בשטה שלפני אחרונה שהרי לעיל מיניה שם בפרק גט פשוט כתב המרדכי שראב"ן ורשב"ם כתבו דהרחיק שתי שטין פסול דוקא בדלא כתב שריר וקיים דאי כתוב שריר וקיים תו לא מצי למכתב מידי בתר היכי והשיג ראבי"ה עליהם דאין נראה דאכתי איכח למיחש דלמאגייז לכולי שטרא וכתב בהני ב' שטין מה דבעי עכ"ל משמע דאי לאו הכי הוה כשר ולא הוה חיישיכן דלמא הדר כתיב שריר וקיים פעם שנית אלא ודאי דס"ל דתרי שריר וקיים לא כתבינן אפילו בשטות שלמעלה וכן משמע ממ"ש המרדכי שם לעיל מיניה וז"ל וכן פיר"י כו' וקיימא לן נמי דתרי שריר וקיים לא כתבינן והנהיגו לכתוב שריר וקיים בכל השטרות ועכשיו שהרחיקו ב' שיטין מן הכתב אין לחוש כלל עכ"ל וכ"כ הרמב"ן בחדושיו להדיא פ' ג"פ לדעת רשב"ם וז"ל ואם יאמר הרב דתרי שריר וקיים לא כתבינן אפילו בגט פשוט יכול הוא לומר שאם כתוב שריר וקיים יכולי' להניח חלק שתי שטין שאין לחוש לשמא יזייף ויוסיף שאין למדין מכל מה שלמטה משריר וקיים הראשון אלא שעדיין יש לפוסלו דלמא גייז לכולי שטרא כו' עכ"ל וזה גם כן דעת ראבי"ה וא"כ מוכח מדברי ראבי"ה דדוקא משום דתרי שריר וקיים לא כתבינ' הוא דפסול דחיישינן שמא סיימו שריר וקיים באמצע שטה ותו לא היה חשש זיוף הא לאו הכי אע"ג דאיכא ריעותא לפנינו שהשטר מתחיל באמצע שטה היה כשר וא"כ אנן דקי"ל דתרי שריר וקיים כתבינן בשיטה שלפני אחרונה וכדלעיל ס"ס מ"ד שטר זה כשר דודאי נעשה כך שטר זה מתחלה דאל"כ לא היו עדים מנוחין חלק מחצה ושטה שהרי היה אפשר נזייף ולכתוב תרי שריר וקיים וא"כ דברי דר"ב בכאן דפוסל שטר זה צל"ע:



באר היטב

(ל) בראש:    פירוש ראש הקלף של שטה שאחריו דשט' הראשונ' מתחלת באמצע של שטה שניה והקלף שלפניה נחתך וכן הוא במרדכי. סמ"ע.


(לא) העדים:    כתב הסמ"ע אע"ג דבס"י נתבאר דלא חשדינן להעדים שיחתמו בשטר שיכול לזייף וזה נמי יכול להוסיף בחצי שטה ראשונ' ולחזור מענינו של שטר בשט' אחרונ' ולא יוכר הזיוף מ"מ כיון דאיכא ריעותא לפנינו דמתחיל השטר באמצע השיט' חוששין לזה והש"ך השיג ע"ז וכי בשביל שום ריעותא כזה נחשוד לעדים שחתמו על שטר פסול מה שלא מצינו כן בש"ס ושום פוסק אלא נרא' דדוקא לדעת זו שס"ל דתרי שריר וקיים לא כתבינן הוא דפסול דחיישינן שמא סיימו ש"ו באמצע שטה ותו לא הי' חשש זיוף הא לאו הכי אע"ג דאיכא ריעותא לפנינו שהשטר מתחיל באמצע שיט' הי' כשר וא"כ לדידן דקי"ל דכותבין תרי ש"ו בשט' שלפני אחרונ' שטר זה כשר דודאי נעש' כך מתחל' דאל"כ לא היו העדים מניחים חלק כ"כ שהרי הי' אפשר לזייף ולכתוב תרי ש"ו וא"כ דברי הרב דפוסל שטר זה צל"ע עכ"ל וע"ש.



קצות החושן

▲ חזור לראש