לדלג לתוכן

שולחן ערוך אורח חיים תרמח ב

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

אתרוג שניקב נקב מפולש כל שהוא, פסול. ושאינו מפולש - אם היה כאיסר, פסול. ואם חסר כל שהוא, פסול. וי"א דגם בנקב מפולש בעינן חסרון משהו. ושאינו מפולש, בחסרון כאיסר:

הגה: ונהגו להכשיר הנקבים שנעשו באילן על ידי קוצים, אע"פ שיש בהם חסרון, שזהו דרך גדילתן (תה"ד סי' צ"ט). מיהו אם רואה שאין העור והבשר קיים תוך הנקב, פסול לסברא הראשונה אע"פ שאינו מפולש. ובשעת הדחק יש להקל כסברא האחרונה, להכשיר חסרון שאינו כאיסר ואינו נקב מפולש (דעת עצמו):

מפרשים

 

אם היה כאיסר. אבל פחות מאיסר ואין שם חסרון כגון שנעץ שם יתד כשר ואם חסר כל שהוא אפי' באינו מפולש וי"א הוא הראב"ד ס"ל דתרתי לריעותא בעינן מפולש וחסרון דבלא חסרון כשר בכל גווני אלא ביש חסרון יש חלוק דאם הוא מפולש פסול אפי' בחסרון כל שהוא ובאינו מפולש דוק' כאיסר וקיי"ל להחמיר זולת בשעת הדחק כמ"ש רמ"א אח"כ:

אע"פ שיש בהם חסרון. שזהו דרך גדילתן. יליף לה בת"ה מטריפות דריאה אם יש ריאה חסירה שיש בה קמט וסדק אם עולה בנפיחה ועור ובשר קיים כשרה והיינו כזה באתרוג הנעש' לו בשעת גידולו עור ובשרו קיים כשרה אבל כל מה שיחסר לו אחר שנתלש א"א שיהיה עורו וגופו קיים עכ"ל מבואר כוונתו דאנו רואים שנקרם עור האתרוג במקום החסרון ההוא רק שיש חסרון וגומא שם בזה התיר אבל אם אנו רואים שלא נקרם אלא יש שם נקב וחסרון אע"פ שנעשה ע"י קוצים בדרך גדילתו פסול וזה שסיים ומיהו אם רואה כו' והנהו קוצים לא מעלין ולא מורידין לענין נקב אלא שזכר אות' בת"ה לפי שאז רגיל להיות שם בנקב עורו קיים והמון עם טועים בכך שסוברים שיש קול' כשנעשה הנקב ע"י קוצים:

שאין העור והבשר קיים. משמע דאם יש ספק בזה אם הבשר קיים אזלינן לקולא כיון שהדיעה האחרונה שהיא הראב"ד ס"ל אפי' בוודאי יש חסרון כשר כל שאינו מפולש ואין החסרון כאיסר שפיר נסמוך עליה בספק לכל הפחות ומ"ה נ"ל שכתב רמ"א כאן ובשעת הדחק יש להקל כסברא אחרונה ולא כתבו תכף אחר הפלוגתא אלא להורות כאן דאין איסור אלא ברואין שאין הבשר קיים אבל בספק כשר שהרי בשעת הדחק סמכינן אסברא אחרונה אפי' בודאי אין הבשר קיים ונ"ל פשוט דזה מיירי שעל כל פנים לא ניקב עד חדרי הזרע דאל"כ אפי' הבשר קיים יש פסול מטעם נקב מפולש כמו בסמוך ואם יש ספק אם מגיע לחדרי זרע ג"כ כשר כיון שאין חסרון כלל מטעם שזכרתי כיון שלהראב"ד כשר אפי' במפולש כל שאין בו חסרון כלל כנ"ל בזה:
 

(ב) מפולש:    ואם נקבה הקליפה העבה מצד זה לצד זה מקרי מפולש לכ"ע:

(ג) כאיסר:    כגון שתחב בו יתד רחב ועיין ביורה דעה סימן ל"ד ס"ג בענין שיעור כאיסר: נ"ל דאם הנקב מרובע או ארוך רואין אי כד מעגלת לה הוי כאיסר פסול וכ"ה ביורה דעה סימן ל"ד לענין גרגרת דלא כמ"ש בכ"ה בשם רדב"ז שדקדק מלשון הרמב"ם להכשיר אם הוא מרובע עד שיכנס לתוכו איסר ע"ש ואין זה כדאי להקל מדקדוק קל דיש לומר דמה דנקט הרמב"ם או יתר לאשמועינן דאף שיתר כשר בשאר הימים:
 

(ד) מפולש:    ואם נקבה הקליפה העבה מצד זה לצד זה מקרי מפולש לכ"ע. מ"א.

(ה) כאיסר:    אבל פחות מאיסר ואין שם חסרון כגון שנעץ שם יתד כשר ואם חסר כ"ש פסול אפי' באינו מפולש. וי"א הוא הראב"ד דס"ל דתרתי לריעותא בעינן מפולש וחסרון דבלא חסרון כשר בכל גווני אלא דביש חסרון יש חילוק דאם הוא מפולש פסול אפי' בחסרון כ"ש ושאינו מפולש דוקא כאיסר וק"ל להחמיר זולת בשעת הדחק כמ"ש רמ"א. וכתב המ"א ונראה לי דאם הנקב מרובע או ארוך רואין אי כד מעגלת לה הוי כאיסר פסול וכ"ה ביורה דעה סימן ל"ד לענין גרגרת דלא כמ"ש בכה"ג בשם הרדב"ז ע"ש.

(ו) קיים:    משמע דאם יש ספק בזה אם הבשר קיים אזלינן לקולא כיון שהדיעה אחרונה שהוא הראב"ד ס"ל אפי' בודאי יש חסרון כשר כל שאינו מפולש ואין החסרון כאיסר. שפיר נסמך עליה בספק לכל הפחות. ונ"ל פשוט דזה מיירי שעכ"פ לא ניקב עד חדרי הזרע דאל"כ אפי' הבשר קיים יש פסול מטעם נקב מפולש כמו בסמוך ואם יש ספק אם מגיע לחדרי זרע ג"כ כשר כיון שאין חסרון כלל מטעם שזכרתי כיון שלהראב"ד כשר אפי' במפולש כל שאין בו חסרון כלל. ט"ז.
 

(ו) כל שהוא פסול - אפילו אינו חסר מן האתרוג כלל כגון שניקב ע"י מחט:

(ז) אם היה כאיסר - אפילו אין בו חסרון כגון שתחב בו יתד רחב ואם הנקב מרובע או ארוך רואין אי כד מעגלת לה הוי כאיסר פסול:

(ח) ואם חסר כל שהוא - ר"ל דאם חסר אז אפילו הנקב הוא קטן ביותר דהוא כל שהוא ג"כ פסול ועיין במאמר מרדכי שהסכים דלענין יו"ט שני ש"ד לברך עליו כל שאינו מפולש ואינו חסר בכאיסר:

(ט) וי"א וכו' - ס"ל דתרתי לריעותא בעינן מפולש וחסרון דבלא חסרון כשר בכל גווני אלא ביש חסרון יש חילוק דאם הוא מפולש פסול אפילו בחסרון כל שהוא ובאינו מפולש דוקא כשחסר בכאיסר וקי"ל להחמיר זולת בשעת הדחק כמ"ש רמ"א אח"כ:

(י) אע"פ שיש בהם חסרון - ר"ל שנראה לפעמים באתרוג שהיה בו נקב בעודו במחובר אלא שנקרם עליו עור ובשר מלמעלה בזה יש להתיר אבל אם אנו רואים שלא נקרם אלא יש שם נקב וחיסרון אע"פ שנעשה ע"י קוצים בדרך גדילתו פסול וזהו שסיים מיהו אם רואה וכו' והמון עם טועין בכך שסוברין שיש קולא כשנעשה הנקב ע"י קוצים:

(יא) אם רואה שאין העור והבשר קיים וכו' - ואם יש ספק בזה אם הבשר קיים אזלינן לקולא כיון שהדעה אחרונה ס"ל אפילו בודאי יש חסרון כשר כל שאינו מפולש ואין החסרון בכאיסר שפיר נסמוך ע"ז בספק לכל הפחות ואפילו אם ספק לו שמא הגיע פילוש הנקב עד חדרי הזרע ג"כ יש להכשיר שכל שאינו ברור לנו שהגיע עד חדרי הזרע יש לסמוך על דברי האומרים שאפילו אם הגיע לחדרי הזרע אינו נקרא נקב מפולש ואינו פוסל אא"כ יש בו חסרון:

(יב) כסברא האחרונה להכשיר - ולברך עליו:
 

(*) ואם חסר כל שהוא פסול:    ודוקא כשנחסר מגוף האתרוג אבל אם נחסר רק הקליפה העליונה שהיא כמין גליד על האתרוג כשר לכו"ע כדלקמן בס"ו דזהו אינו בכלל חסר וע"ש במ"ב סקכ"ו:

פירושים נוספים


▲ חזור לראש