שולחן ערוך אורח חיים תרלב א
שולחן ערוך אורח חיים · תרלב · א · >>
צבעי אותיות סימון הפרשנים: טורי זהב (ט"ז) · מגן אברהם · באר היטב · משנה ברורה · ביאור הלכה · כף החיים · באר הגולה
סכך פסול פוסל באמצע בארבעה טפחים אבל פחות מארבעה כשרה ומותר לישן תחתיו מן הצד אינו פוסל אלא בארבע אמות אבל פחות מארבע אמות כשרה דאמרינן דופן עקומה דהיינו לומר שאנו רואים כאילו הכותל נעקם ויחשב זה הסכך הפסול מגוף הכותל ודבר זה הלכה למשה מסיני הילכך בית שנפחת באמצע וסיכך במקום הפחת ונשאר מן התקרה סביב בין סכך כשר לכותלים פחות מארבע אמות כשרה ומיהו אין ישנים תחתיו כל זמן שיש בו ארבעה טפחים במה דברים אמורים בסוכה גדולה שיש בה יותר על הסכך פסול שבעה טפחים על שבעה טפחים אבל בסוכה קטנה שאין בה אלא שבעה על שבעה בין באמצע בין מן הצד בשלשה טפחים פסולה בפחות משלשה כשרה וישנים תחתיו ומצטרף להשלים הסוכה לכשיעור:
מפרשים
דאמרינן דופן עקומ'. בפ"ק במתניתין איתא הרחיק הסיכוך מהדפנות ג"ט פסול' פי' רש"י לאו בגובהה קא' אלא במשכ' פסול' דאויר פוסל בג' אפי' מן הצד ומכאן אני אומר ומפרש הא דאמרינן דבסכך פסול מן הצד אמרינן דופן עקומה להכשיר עד ד"א היינו דחשבינן לסכך כאלו הוא מהדופן נעקם ונכפף למעלה ובאויר ליכא למימר הכי ואיני מפרש רואין את הדופן כאלו הוא עקום והולך תחת הסכך פסול ומגיע לסכך כשר ומוצא את הפסול חוץ לסוכ' דא"כ גבי אויר נמי נימא הכי עכ"ל נרא' פירוש לפירושו דדופן עקומה שאמרו פירושו שהסכך הפסול שמן הצד אמרינן ביה שהסכך של הסוכה ניתן חלק ממנו להדופן דהיינו הקצת של הסכך שהוא הפסול אנו נוטלים מהסכך ומחברים אותן להדופן ואמרינן שנעקם למעלה מ"ה באם יש אויר שם ג' טפחים אין להסכך ליתן חלק ממנו לדופן שהרי אין שם מה ליתן שהרי אויר יש שם אבל אם תפרש שהדופן נעקם והולך תחת הסכך הכשר כו' דהא עכשיו אין לך לומר שהדופן נותן חלק לסכך כמ"ש קודם לזה דהא הדופן כלה למעלה כשמגיע לסכך ומה יש לו ליתן אלא דצריך אתה לו' לפ"ז דלא אמרי' שנותן חלק ממנו אלא שאנו רואים כאלו הולך הדופן לעיקום ומעמיד עצמו בראשו תחת הסכך הכשר א"כ גם באויר נימא הכי דרואין כאלו הולך בעיקום דמ"ש אלא ודאי דפי' קמא עיקר הנה לפ"ז באם יש דופן נמוך הרבה מהסכך וגבוה מן הארץ י"ט ויש בקצת הסכך סכך פסול אמרי' שפיר דופן עקומה דהא שפיר יש לנו לו' בזה שהסכך נותן חלק ממנו להדופן ואף שאין הדופן מגיע שם מ"מ הא אמרי' בסי' תר"ל דכשרה כשגבוה י"ט ונמוך הרבה מהסכך וחשבינן כאלו מגיע הדופן להסכך ה"נ כאן לענין דופן עקומה ונראין הדברים אפי' בק"ו דמה כשמגיע הדופן לסכך ושאם תאמר שנותן לו הסכך חלק ממנו אין מקום נאותו חלק להתחבר לדופן שהרי בלא"ה יש שם דופן ואפ"ה אמרי' דהו' כמקבל חלק ממנו ק"ו כאן שיש מקום אויר שיוכל לקבל מהסכך חלק הניטל ממנו דהיינו הפסול ומטעם זה ודאי כ' שפיר רבינו הטור אפי' אין הדופן אלא י"ט והגג גבוה ממנו הרב' שאנו רואין הדופן כאלו עולה עד למעלה ואז נא' דופן עקומה עכ"ל וכ' ב"י שלמדו מדכ' רש"י דא"כ גבי אויר נמי נימא הכי ואם אי' דכל שמפסיק אויר בגובה לא אמרי' דופן עקומ' כ"ש שלא נימא באויר במשך דופן עקומ' ותמוהים הרבה דבריו בזה דתלי תניא בלא תניא דאה"נ כל שיש באויר בגוב' ד"ע ה"נ יש באויר במשך ואם אין באויר במשך ה"נ אין באויר בגובה ד"ע ולפמ"ש נראה נכון דעת הטור אלא שהר"ן כ' דלא אמרי' ד"ע באין דפנות מגיעות לסכך ואיני יודע טעם לדבריו ותו דמ"ש מהא דאמרי' בסי' תר"ל ס"ט בדפנות גבוהים ז' ומשהו כו' אפי' הגג גבוה הרבה ואפי' אינו מכוון ממש רק שהוא בתוך ג' כנגדו כשר' והרי לפניך שמתחלה אמר כאלו הוא גבוה עד הסכך ואח"כ אמר לבוד למעלה להסכך וה"נ לענין דופן עקומה דהני תרווייהו לבוד וד"ע הלכ' למשה מסיני הם ולמה לא נשוה אותם בזה:
כל זמן שיש בו ד"ט . כיון דזה מקו' חשוב:
לעצמו ע"י חוצץ בסוכה זו לעשות' כשתים ואין דפנות להם:
כשרה וישנים תחתיו. דכיון שהוא דבר מועט הוה כמאן דליתי' דמי וכתוב בלבוש בזה שבטל הוא אצל הסכך הכשר כדין כל איסור המתבטל בהיתר שנעש' האיסו' היתר אבל ק"ל הא לא אמרי' כן אלא בשאין מכירין אותו וכאן מכירין אותו וצ"ע ואפשר שגם זה הלמ"מ הוא והכי אגמרי' א"נ מן התור' אפי' במכיר האיסור בטל ברוב דהא מסנהדרין ילפינן דבטל ברוב ושם ידעי' מי המזכה ומי המחייב ואפ"ה אמרה תורה זיל בתר רובא ובאיסורין צריך להשליך האיסו' היינו מדרבנן ובסוכה של מצוה אוקמוה אדאורייתא עכ"ל דבר זה אינו ראוי להיכתב ולומר דמן התורה אפי' במכיר האיסור א"צ להשליך אותו ח"ו לומר כן דבהדיא כתבו התו' בפ' ג"ה דף צ"ה ד"ה ספיקו אסור כו' והא דקי"ל דמן התורה חד בתרי בטיל היינו היכא שמעורב ואינו ניכר האיסור כו' עכ"ל. ומ"ש ראי' מסנהדרין זה לא פגע ולא נגע דהתם לאו מטעם תערובות אמרי' זיל בתר רוב אלא דהתור' בטלה דעת המיעוט ול"ש שם שהמיעוט נהפך לרוב כמו שאתה אומר בתערובות שהאיסור נהפך להיתר וה"נ בסוכה שזה הפסול שהוא פחות משלשה טפחים בטל הוא מטעה שאין שם מקום פסול בזה לא מטעם תערובות אלא שאין בו כדי לאסור כיון שהוא מעט דחשיב כמאן דליתי':
(א) הכותל נעקם: משמע דוקא כשדפנות מגיעות לסכך [ר"ן וב"ח] ודע דאם הניח נסר רחב ד"ט אפומא דמטללתא אף על פי שלא הכניס לסוכה אלא ג"ט פסולה דה"ל פסל היוצא מן הסוכה ונדון כסוכה ובעל המאור מפרש לה בסוכה קטנה דוקא ודו"ק [ב"ח] וז"ל ורש"י אפומא דמטללתא אצל רוח רביעית שאין שם דופן דליפקי מיניה ע"י דופן עקומ' דהא אין כאן דופן אלא פתח ואף על גב דלא עייליה כולה לתוך חלל הסוכה פסול דההיא טפח דאבראי מיחשב נמי סוכ' דאלו סכך כשר היא מותר לישן שם יוצא ידי סוכה כמ"ש סי' תרל"א ס"ז וכ' רש"א דמיירי בסוכה קטנה דאי נשאר שיעור סוכה לצד אמצעי פשיטא דכשר' וא"כ צ"ע מ"ש רש"י שאין שם דופן וכו' דהא א"נ הוי שם דופן פסולי' כיון שלא נשאר שיעור סוכ' עכ"ל וא"כ לדידיה אף בסוכה גדולה ויש לה דופן והנסר קבוע מקצתו חוץ לדופן ומקצתו לפנים אסור לישב תחתיו דאף דאמרי' דופן עקומ' אסור לישב כיון שהוא סכך פסול וא"כ אף אם מכוסה בנסרי' קטנים שקורין שינדלי"ן ואם יש רוחב ג"ט בפני' אסור לישב תחתיהן ואם יש עוד טפח בחוץ דחשיבי כול' כחדא כיון שמחוברין במסמרות ואין ריוח ביניהם (עמ"ש סי' תרכ"ז ס"ג בשם הרשב"א) ול"נ דכוונת רש"י דאלו הי' שם דופן הוי אמרי' דופן עקומ' ואותו טפח הבולט לחוץ אינו נחשב כלל להסוכ' וה"ל כאלו אין בנסר ד' כיון דמקצתו בחוץ וא"כ ה"ל כולו סכך כשר דהא השתא ס"ד דהפכן על צדיהן כשר ודו"ק וא"ל אף על גב דקי"ל הפכן על צדיהן פסול מ"מ ה"ל סכך פסול פחות מד' כיון דהכותל ביניה' אינו מצטרף ומותר לישב תחתיו כנ"ל:
(ב) הסכך הפסול כו': נראה לי דאם הגג עקום כגגין שלנו אף על פי שיש בשיפוע ד' אינו פסול אא"כ יש במשכו ד' דאז תופס בסוכה ד' ואם הגג עקום למעלה ולמט' בסמוך לו קור' אף על פי שאינו נמשך ממנו ג"ט כיון דבגובה רחוק ממנו ג"ט אין מצטרפין ולא אמרי' חבוט ולבוד להחמיר:
(ג) אלא ז' על ז': אינו מדוקדק דאפי' יש בה ט' ומחצה סכך פסול ג"ט פסולה כיון דאי שקלת לי' לפסול ליכ' הכשר סוכה וכמש"ל בש"ע וכ"מ מל' רש"י:
(א) נעקם: משמע דוקא כשדפנות מגיעות לסכך. ר"ן וב"ח ועמ"א. וט"ז חולק על זה ומתיר אפי' באין דפנות מגיעות לסכך ע"ש. ועיין בתשו' פנים מאירות סי' ס"א כשעושים סוכה בתוך הבית ולמעלה הגג המכוס' בשינדלי"ן צריך ליטול עד מקום שיהי' פחות מג' נגד הדפנות כיון שאין הדפנות מגיעו' לסכך וכן העושה סוכתו בחוץ ומצטרף כותלים הבנויים תחת הגג של שינדלי"ן ואין הכותלים מגיעים להגג אפי' פחות מג' והגג בולט הוא ד"ט אליבא דהר"ן אין לסוכה זו מחיצו' וצריך לזהר בזה כי מצוי הוא עכ"ל.
(ב) לכותלים: נ"ל דאם הגג עקום כגגין שלנו אע"פ שיש בשיפוע ד' אינו פוסל אא"כ יש במשכו ד' דאז תופס בסוכה ד' ואם הגג עקום למעלה ולמטה בסמוך לו קור' אע"פ שאינו נמשך ממנה ג' טפחים כיון דבגובה רחוק ממנו ג' טפחים אין מצטרפין ולא אמרינן חבוט ולבוד להחמיר. מ"א ע"ש.
(ג) אלא ז': אינו מדוקדק ואפי' יש בה ט' ומחצה סכך פסול ג"ט פסולה כיון דכי שקלת לי' לפסול ליכא הכשר סוכה. מ"א.
(א) סכך פסול - עיין לעיל בסימן תרכ"ט מהו נקרא סכך פסול:
(ב) באמצע בד' טפחים - היינו שהולך שיעור ד"ט ע"פ כל הסוכה (שיש לה ג' דפנות) בארכה ושיעור ד' טפחים הוא מקום חשוב להפליג ולחוץ בין הדפנות עד שאין הדפנות מועילות זו לזו ונראות כשתי סוכות ולכל אחת רק שתי דפנות:
(ג) ומותר לישן תחתיו - ויש פוסקים שסוברין דאף דפחות מד"ט הסוכה כשרה מ"מ תחת אותו המקום אסור לישן ולאכול אא"כ אותו המקום הוא פחות מג"ט לכן יש להחמיר לכתחלה:
(ד) כאלו הכותל נעקם וכו' - משמע לכאורה מלשון זה דדוקא כשהדפנות מגיעות לסכך אבל אם אין הדפנות מגיעות לסכך אף דבעלמא לא קפדינן בזה כדלעיל בסימן תר"ל ס"ט דחשבינן כאלו מגיעות למעלה עד הסכך אפ"ה בענינינו דיש סכך פסול על הסוכה ואנו רוצין להכשירה משום דופן עקומה לא אמרינן ד"ע בזה וי"א דאפילו אינם מגיעים הדפנות לסכך נמי אמרינן רואין כאלו הדופן מגיע עד למעלה ונכפף ואפשר היכי דמן הדפנות עד הסכך הוא פחות מג"ט לכו"ע יש להקל דאמרינן לבוד ודופן עקומה:
(ה) הסכך הפסול וכו' - ואם הסכך למעלה אינו מונח בשוה אלא עקום כגגין שלנו אע"פ שיש בשיפוע ד"א אינו פוסל אא"כ יש במשכו ד"א. ואם הוא עקום למעלה ולמטה בסמוך לו יש קורה ועם הקורה יהיה ד"א אע"פ שאינו נמשך הקורה ממנו ג"ט כיון דבגובה רחוק ממנו ג"ט אין מצטרפין:
(ו) ומיהו אין ישנים תחתיו כל זמן וכו' - ר"ל דאף דהסוכה כולה כשרה היא מ"מ אותו המקום כיון שהוא ד"ט הוא מקום חשוב לעצמו ואין מתבטל לגבי הסוכה:
(ז) שיש בו ארבעה טפחים - ואפשר אפילו אם בפנים הסוכה אין בו כ"א ג"ט וטפח אחד בולט לצד חוץ אפ"ה אסור לישב תחתיו:
(ח) שאין בה אלא שבעה על שבעה - אינו מדוקדק דאפילו הסוכה מחזקת ט' ומחצה ויש בה סכך פסול ג"ט פוסלת כל הסוכה כיון דכי שקלת ליה לפסול ליכא הכשר סוכה [מ"א] ועיין בא"ר:
(ט) כשרה וישנים תחתיו - דכיון שהוא דבר מועט חשיב כמאן דליתא [ט"ז]:
(*) הכותל נעקם וכו': וכו'. עיין מ"ב מש"כ משמע מלשון זה דדוקא כשהדפנות מגיעות וכו'. ועפ"ז פסק בת' פנים מאירות סי' ס"א בעושין סכך תחת הגג ע"י שמגלין קצת מהגג המכוסה ברעפים או שינדלי"ן והדפנות אינן נוגעין למעלה עד הסכך שצריך שיגלה מן הגג כ"כ עד שלא ישאר מכוסה ד"ט [כצ"ל] תוך חלל הדפנות דדופן עקומה לא שייך כיון דאין הדפנות מגיעות לשם ובהפסק אויר לא שייך דופן עקומה וצריך ליזהר בזה כי מצוי הוא. וכן פוסל שם מי שעושה סוכתו בחוץ ומצרף כותלים הבנויין תחת הגג של שינדלי"ן ואין הכותלים מגיעים להגג אפילו פחות מג"ט והגג בולט ד"ט אליבא דהר"ן אין לסוכה זו מחיצות וצריך ליזהר בזה:
(*) כל זמן שיש בו ארבעה טפחים: ואם הניח נסר רחב ד' טפחים אפומא דמטללתא אע"פ שלא הכניס לסוכה אלא ג"ט פסולה דהו"ל כפסל היוצא מן הסוכה דנידון כסוכה [ גמרא דף י"ד ע"ב ] ועיין במגן אברהם בשם המאור דמיירי בסוכה קטנה וכאשר ננכה אלו הארבעה טפחים מהן לא ישאר הכשר סוכה: