לדלג לתוכן

שולחן ערוך אורח חיים תקי ה

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

אין עושין גבינה ביום טוב (ואין מעמידין חלב ביום טוב) (הגהות מיימוני פרק ג' ור"ן סוף פרק ד' דביצה ובית יוסף בשם הרוקח) והוא הדין דאין עושין חמאה מן החלב ביום טוב (ריב"ש סימן קכ"א):

מפרשים

 

אין עושין גבינה. מפ' בגמ' דגבינה מעלי טפי יבשה מלחה וא"כ ה"ל לגבן קודם י"ט:

דאין עושין חמאה מן החלב. הטעם בריב"ש משום בורר וכת' שראוי לאסור אפי' ע"י עכו"ם דאמירה לעכו"ם שבות ואפי' בדבר שאין בו אלא איסורא דרבנן עכ"ל ולפי מה דקי"ל בסי' שמ"ב דב"ה לא גזרו עליו משום שבות כיון שאין איסורו אלא מדרבנן והוא שיש בו קצת מצוה ה"נ היה להתיר אם צריך לכך משום שמחת י"ט והיה להתיר ע"י עכו"ם:


 

(יא) גבינה:    דמגבן הוי כבונה ואפשר לעשותו מאתמול שהגבינה ישנה טובה מן החדשה, ונ"ל דעיקר הטעם מפני שדרך לעשותו לימים הרבה הוי עובדא דחול וכמ"ש סי' תק"ד ולהכי פריך בגמ' מ"ש מלישה ולא פריך מ"ש מבישול אלא מפני שלישה נמי דרך לעשות פת לימים הרבה ומשני כיון דפת חמה טובה יותר שרי וכ"מ סי' תצ"ה סס"א:

(יב) ואין מעמידין:    פי' שנותן לתוכו קיבה דהוי בורר וב"ש כתב דאין להחמיר לאחרים בזה ואין לסמוך עליו נגד כל הני רבואתא:

(יג) דאין עושין חמאה:    ואף על גב שחמא' בת יומא מעלי מ"מ הוי בורר וטורח גדול הוא ואסור אפי' ע"י עכו"ם (שם בריב"ש) ונ"ל דמותר לקלוט שומן הצף על פני החלב שקורין סמעטנ"י אפי' בשבת וכשיגיע סמוך לחלב יניח קצת עם החלב וכמ"ש סי' שי"ט סי"ד ודוקא שצריך לאוכלו בו ביום ואם א"צ לו רק שחושש שיפסיד ויתקלקל מותר לעשותו ע"י עכו"ם וכמ"ש סימן ש"ז ס"ה:
 

(ט) מעמידין:    פי' שנותן לתוכו קיבה.

(י) חמאה:    אפי' ע"י עכו"ם אסור. ריב"ש. וט"ז מיקל ע"י עכו"ם אם צריך לכך משום שמחת י"ט ע"ש. וכ' המ"א ונ"ל דמותר לקלוט שומן הצף על פני החלב שקורין סמעטנ"י או רא"ם אפי' בשבת וכשיגיע סמוך לחלב יניח קצת עם החלב וכמ"ש סי' שי"ט סעיף ד'. ודוקא שצריך לאוכלו בו ביום ואם אין צריך לו רק שחושש שיפסיד ויתקלקל מותר לעשותו ע"י עכו"ם וכמ"ש סי' ש"ז סעיף ה'.
 

(כא) אין עושין גבינה ביו"ט - דגבינה מעלי טפי כשהיא ישנה וא"כ הו"ל למעבד קודם יו"ט ואפילו לאותן הפוסקים דסוברין בסימן תצ"ה דאוכל נפש עצמו מותר אפילו היה אפשר לעשותה קודם יו"ט הכא אסור מפני שדרך לעשותו לימים הרבה והוי עובדא דחול ולפ"ז אפילו אי אפשר לו לעשותה קודם יו"ט י"ל דאסור מיהו ע"י שינוי יש להקל:

(כב) ואין מעמידין וכו' - דהיינו ע"י קיבה או שארי דברים שיתקבץ החלב ויקפא ויתברר הקום [וכן אסור לעשות סיראוויטקע דהיינו שנותן מעט חומץ בחלב כדי שיתברר המי חלב] דזה הוא בורר ממש ודרך לעשותו לימים הרבה ועיין בפמ"ג שמסתפק אם מותר לעשות ד"ז בעצמו לחולה שאין בו סכנה:

(כג) וה"ה דאין עושין חמאה וכו' - הטעם גם כן משום בורר וכנ"ל ואפילו ע"י עכו"ם יש להחמיר ויש מקילין בזה אם הוא לצורך שמחת יו"ט ואין להקל אלא לצורך גדול. ומותר לקלוט בעצמו שומן הצף על פני החלב שקורין סמעטענע אפילו בשבת ורק כשיגיע סמוך לחלב יזהר להניח קצת מהסמעטענע עם החלב שלמטה וכמש"כ בסימן שי"ט סי"ד ודוקא כשצריך לאכלו בו ביום דאל"ה אסור משום הכנה מיו"ט לחול ואם א"צ לו רק שחושש שיפסיד ויתקלקל מותר לעשותו ע"י עכו"ם כמש"כ סימן ש"ז ס"ה. ובספר מו"ק כתב דגם בעשיית חמאה הנ"ל ג"כ מותר ע"י עכו"ם אם הוא חושש שיתקלקל הסמעטענע אם לא יעשנה חמאה:

פירושים נוספים


▲ חזור לראש