לדלג לתוכן

שולחן ערוך אורח חיים תכג ד

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

ינוהגים לחלוץ תפילין כשרוצים להתפלל מוסף.

מפרשים

 

נוהגים לחלוץ תפילין וכו'. כתב בלבוש דנראה לו שיש לחלצם קודם קריאת התורה. ואני כתבתי בסי' כ"ה דאפי' בשעת מוסף אין לחלצם אבל בחול המועד יש לחלצם קודם קריאת הלל כנלע"ד:
 

(ו) לחלוץ תפילין:    יש מקפידין שלא לחלוץ עד אחר הקדיש כדי שיהיו ד' קדישים כמ"ש סי' כ"ה ועכשיו שנהגו לפרוס על שמע אחר י"ח א"כ הוי ד' קדישים ובשל"ה דף קי"ו כתב דבספר המוסר איתא איפכא ד' קדושות וג' קדישי' דברכו נחשב ג"כ לקדושה, ובלבוש כתב לחלצם קודם קריא' ס"ת ולא קי"ל הכי דהא אינו אלא חומרא בעלמא לחלצם בר"ח וכ"כ בכוונת האר"י אבל בח"ה יש לחלצם קודם הלל וכ"כ מ"ע בתשובה:
 

(ד) לחלוץ:    ובחה"מ יש לחלצם קודם קריאת הלל עסי' ל"א ס"ב מ"ש ועסי' כ"ה סי"ג. ועיין פר"ח מה שנסתפק ועיין יד אהרן.
 

(י) נוהגים וכו' והטעם דכמו דאין מניחים תפילין ביו"ט משום שיו"ט בעצמו אות כמו כן יש לנהוג בר"ח עכ"פ בשעת מוסף שמזכירים מוספי היום דאותה זכירה ג"כ הוא כעין אות וכתב הפמ"ג שיש לחלוץ התפילין בובא לציון קודם יהי רצון שנשמור חוקיך ויש נוהגים רק לחלוץ הרצועות מהאצבע קודם יהי רצון מיהו כ"ז בר"ח אבל בחוה"מ שהוא יו"ט גמור יש לחלצם קודם הלל (מג"א):

פירושים נוספים


▲ חזור לראש