ט"ז על אורח חיים תכג
דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.
סעיף ב
[עריכה]חוזר וקור' כו' את הכבש וכו' מפני שפ' זו אין בה אלא ח' פסוקי' ואם יקראו שנים הראשונים כ"א ג' פסוקים לא נשארו אלא ב"פ ואין משיירין בפ' פחו' מג"פ ואם יקראו פ' זו בשנים נשארו עדיין ז"פ לקרות בהם ב' אנשים א"א לפי שהם נחלקים לב' פרשיות פ' וביום השבת היא ב"פ ופ' ובראשי חדשיכ' היא ה"פ ואם יקרא איש א' פ' וביום השבת ופ' א' מן ובראשי חדשיכם אין מתחילין הפ' פחות מג"פ ואם יקרא פ' וביום השבת וג"פ מן ובראשי חדשיכם לא נשארו אלא ב"פ מ"ה צריכין לקרו' ג"פ בבפ' צו ואע"פ שאין בה אלא ח"פ כשדולג האמצעי (פי' כשחוזר וקורא מה שקרא ראשון) פסוק א' ה"ל ט' וקורא הד' פ' וביו' השב' ופ' ובר"ח או שיקר' הג' ג"פ הנשארים וגם ביום השבת והד' קורא ובר"ח וא"ל דליקרי למעלה מפ' התמיד או למטה מר"ח דאין קורין אלא בסדרו של יום ופ' התמיד הוא סדרו של יום שהרי מקריבים תמידים בר"ח וביום השבת נמי מסדר היום שלפעמים בא ר"ח בשכת כ"כ הר"ן והך אין מתחילין בפחות מג"פ הוא משום הנכנסין שיסברו שזה שלפניו לא קרא רק ב"פ ואין משיירין בפחות מג"פ משום היוצאין דיסברו שזה שיקרא אחריו לא יקרא רק ב"פ והקשה הר"ן בשם הרמב"ן כשהאמצעי חוזר וקורא פסוק א' מן הראשון יש לחוש לנכנסין שיסברו שהא' לא קרא רק ב"פ ואי לא חיישי' לזה יקראו כדרכן והשלישי יקרא פ' וביום השבת ופסוק א' מן ובראשי חדשיכם אלא ודאי שחיישי' משום הנכנסין שיסברו שזה שלפניו לא קרא רק פסוק א' וא"כ מאי מהני תקנה שהאמצעי חוזר ותי' הר"ן שלא לנכנסין ויוצאין לחוד חיישי' אלא לעומדים שם בב"ה שיראו שזה הג' קורא פסוק א' מן ראשי חדשיכם ויסברו שבכל פעם מותר לעשות כן ולא ידעו שדוקא כאן עושה כן משום דלא אפשר אבל במה שהאמצעי חוזר לא יטעו העומדים שם בזה שאדרבה כשיראו שינוי ישאלו אח"ז למה עושין כן ויגידו להם כיון דלא אפשר ולעד"נ כיון דחכמים תקנו כך לחזור בכל ר"ת קלא אית ליה למלתא ויודעים הכל שהפסוק השלישי נקרא כפל ולא אתי למטעי ודוגמא לדבר מצינו בריש ה' שבת גבי מרחץ ששכרו לעכו"ם דאם מפורסם הדבר שהעכו"ם שוכרו מכמה שנים תו לא חיישי' למראית עין ה"נ כן הוא. וי"ל למה ידלג השני דהיינו האמצעי שהוא לוי חוזר וקורא פסוק א' מפ' הראשונה ה"ל להמתין עד האחרון וכולם יקראו כדרכן אלא שהאחרון שאין מספיקין לו הפסוקים יחזור לפסוק א' שלפניו ונ"ל דעכשיו שהשני חוזר והוא אפשר לו לקרות ג"פ הכל יכירו שיש כאן תקנת חכמים שחשו לאין משיירין בפחות מג"פ משא"כ באחרון לא ירגישו שתקנת חכמים יש כאן אלא דיסברו שכיון שא"א לו לקרות ג"פ הוא חוזר לאחוריו פסוק א' ומזה ימשוך טעות שבכ"מ ישיירו בפחות מג"פ ויסמכו ע"ז שאותו שאחריו יחזור לאחוריו פסוק א' ונמצא מיעקרא תקנת חכמים. מזה יצא לנו דין א' באם אירע שהחזן טעה ושייר בפחות מג"פ והיה סברא לומר שאותו שאחריו יחזיר לאחוריו פסוק א' מפני הנכנסים אלא לא אמרי' כן דא"כ ימשך מזה טעות שבכל פעה יעשו כן לכתחלה שישייר בפחות מג"פ ויסמוך ע"ז שאחריו יחזור לאחוריו פסוק א' ונמצא מיעקר' תקנת חכמים אלא מוטב שבאותו פעם לא יחוש לנכנסי' וישלים בפ' שאחריה עוד ג"פ אלא דאם הוא אחרון ואירע טעות באותו שלפניו שלא שיירו לו לאחרון אלא ב"פ הוא מוכרח לחזור לאחוריו פסוק א' כדי שלא יהא ברכותיו לבטלה ועוד נ"ל לתרץ קושי' של הר"ן שזכרנו וקושי' שלי דמ"ש חז"ל אין מתחילין בפחות מג"פ אין האזהרה על הפותח כי הוא מוכרח לכך כיון דכבר סיימו לשלפניו באופן זה אלא האזהרה על מאן דמסיים שסיים שלא כדין והכריח לשלאחריו לפתוח שלא כדין וא"כ שפיר יש איסור אם יקרא הג' וביום השבת ופ' א' מראשי חדשיכם דיסיים באיסור וכן נמי אם יקראו כדרכן וישיירו ב"פ והאחרון יחזור פסוק א' משלפניו דאותו שמסיים עביד שלא כדין וכן נמי אם היה הג' חוזר פסוק א' מן השני סוף סוף סיים השני שלא כדין בפחות מג"פ משא"כ השתא שכל המסיימין מסיימין כדין רק שהלוי המתחיל מתחיל בפסוק א' משלפניו אין עליו אזהרה כי עיקר האזהרה על המסיים וטעם יש בדבר דהמסיים יגרום על עצמו שיטעו הנכנסין לו' שלא קרא אלא פסוק א' או ב' כיון שזה שאחריו יתחיל בפחות בג"פ משא"כ במתחיל שאחריו שאין עליו שום טעות זה נ"ל נכון מאוד. וב"י הביא בשם ש"ל דהא אין הישראל דולג בפ' של הלוי שלפניו פסוק א' שאין משיירין בפ' בפחות מג"פ גזיר' משום הנכנסין והיוצאי' והכא דלא אפשר לפיכך דולג האמצעי דכיון דליכ' למיחש משום היוצאים ליכא למיחש משום הנכנסים דמאן דעייל שיולי משייל עכ"ל. ואיני מכיר חילוק זה כל עיקר דודאי גם הנכנס בשעה שהלוי פותח פסוק אחד לאחוריו לא יבוא לשאול דיסבר שהכהן סיים בב' פסוקים לחוד. ובגמ' איתא להאי סברא דמאן דעייל שאיל לת"ק דלא סבירא ליה גזירה משום נכנסין אבל ליש אומרים דקיי"ל כותייהו לא סבירא להו הך סברא ולפי מה שכתבתי נתיישב הכל בס"ד:
סעיף ד
[עריכה]נוהגים לחלוץ תפילין וכו'. כתב בלבוש דנראה לו שיש לחלצם קודם קריאת התורה. ואני כתבתי בסי' כ"ה דאפי' בשעת מוסף אין לחלצם אבל בחול המועד יש לחלצם קודם קריאת הלל כנלע"ד: