שולחן ערוך אורח חיים שמה יט
<< · שולחן ערוך אורח חיים · שמה · יט
צבעי אותיות סימון הפרשנים: טורי זהב (ט"ז) · מגן אברהם · באר היטב · משנה ברורה · ביאור הלכה · כף החיים · באר הגולה
מקום פטור הוא מקום שאין בו ד' על ד' וגבוה משלשה ולמעלה עד לרקיע או חריץ שאין בו ד' על ד' ועמוק יותר משלשה וכן המחיצות הגבוהות משלשה ולמעלה ואין ביניהם ארבעה על ארבעה.
- הגה: וכל זה דוקא בעומד ברשות הרבים אבל בכרמלית אמרינן מצא מין את מינו וניעור ודינו ככרמלית (ר"ן פרק כיצד משתתפין והגהות מרדכי פרק ט"ו דשבת וטור ובית יוסף בשם רמב"ם). ויש חולקים ואומרים דאין חילוק בין רשות הרבים לכרמלית (רש"י ומגיד משנה פרק י"ד בשם רשב"א). אבל אם עומד ברשות היחיד לכולי עלמא דינו כרשות היחיד (בית יוסף).
מפרשים
וכל זה דוקא כו'. פי' בר"ה אמרינן באין בו ד' דלא הוי כרמלית אלא מקום פטור אבל בעומד בכרמלית אע"ג דלא הוה ד' הוה ככרמלית דמצא מין כו' ויש חולקים ס"ל דאף בכרמלית הוה זה מקום פטור:
(טו) שאין בו ד"ט: רוחב אפי' הוא אורך אלף אמה (מ"מ נ"י):
(טז) ואין ביניהם: משמע דאין עובי המחיצות מצטרף לד' (ב"ח):
(יד) ארבע רוחב: אפי' הוא ארוך אלף אמה. ב"י.
(טו) ואין ביניהם: משמע דאין עובי המחיצות מצטרף לד' ב"ח. ועיין ס"ק א' מש"ש.
(פא) שאין בו ארבעה - טפחים רוחב אפילו הוא ארוך אלף אמה דמרובע ד' טפחים על ד' טפחים בעינן:
(פב) וגבוה משלשה ומעלה - דפחות משלשה בטל לגבי קרקע וכדלעיל בס"י:
(פג) ועמוק יותר משלשה - ט"ס צ"ל ועמוק שלשה ויותר:
(פד) ואין ביניהם ארבעה וכו' - מלשון זה משמע דאין עובי המחיצות מצטרף לד' וע"ל בסק"ג מה שכתבנו שם:
(פה) וכל זה וכו' - פי' כל הציורים המבוארים בסעיף זה דבאין בו ד' על ד' הוי מקום פטור דוקא בעומד בר"ה אבל בעומד בכרמלית אע"ג דלא הוי ד' הוי ככרמלית דמצא מין את מינו היינו המקום פטור מצא את הכרמלית שהיא מינו שהוא ג"כ מקום פטור מן התורה וניער ונתחזק ע"י מינו להצטרף עמו ולהיות כמוהו:
(פו) ודינו ככרמלית - ובעמוד או במחיצות הנ"ל לא הוי ככרמלית אלא עד יו"ד טפחים אבל בחריץ אפילו עמוק ק' אמה וכנ"ל בהג"ה בסי"ח:
(פז) לכו"ע דינו כמו רה"י - שכל דבר שהוא בתוך רה"י הוא רה"י בין גבוה בין נמוך בין רחב בין קצר [ב"י] ועיין באחרונים שמצדדין להורות כדעה הראשונה ועיין בבה"ל:
(*) ר"ן: בפ"ק דשבת והגהות מיי' כצ"ל:.
(*) ויש חולקים וכו': עיין במ"ב שכתבנו דהאחרונים כתבו דהלכה כדעה הראשונה ונראה דהוא מטעם דהרמ"א בסי"ח בהג"ה סתם כן ועיין בסימן שנ"ה בהג"ה משמע דלא פסיקא ליה להרמ"א דבר זה ולבד זה מצאתי עוד ראשונים דקיימי בשיטת רש"י והרשב"א והוא במאירי פ"ק דשבת [בדף ז'] וברבינו ירוחם בהדיא דאף בכרמלית יש מקום פטור וע"כ במקום הדחק אפשר דיש להקל:.