הגהות רבי עקיבא איגר/אורח חיים/סימן שמה

סימן שמה

[מג"א ס"ק א'] גם מה שתחתיו הוי רה"י. הגם מה שתחתיו הוי רה"ר כצ"ל (מה"ש) ותמוה לי דלהדיא מבואר בתוס' דתחתיו אינו רה"ר ומצאתי שעמדו בזה האחרונים:

[סעיף ד'] שכלפי רה"י הם רה"י. אילן גבוה י' ורחב ד' וכלכלה תלויה בו ושוה לגבי אילן הוי הכלכלה חורי רה"י אף בשולי הכלכלה שעמוק יותר מג' הוי רה"י ואף דגדיים בוקעים תחת הכלכלה דבחורי רה"י אין לחוש אם גדיים בוקעים גמ' עירובין ל"ג ובתוס' שם:

[סעיף ז'] משער לשער. ע' בספר שביתות יו"ט חא"ח סי' ה' ו' ז':

[ט"ז ס"ק ה'] נראה דאם ע' לקמן סי' שס"ה במג"א סק"ב:

[מג"א ס"ק ט'] והוי כרה"י. אף במקום שאינו רוחב ד' דהוי חורי רה"י:

[מג"א ס"ק י"ד] ממיא משחינן נ"ל דנרשם בטעות וראוי להיות בסעיף י"ד כגון ים:

[סעיף טז] ואין ביניהם ד' על ד'. ע' מג"א סימן תע"ה סט"ז:

[שם בהג"ה] מצא מין את מינו וניער והוי כרמלית ר"ן פ"ק דשבת והגהת מיי' פט"ו כצ"ל הנה הב"י השוה דעת הגהמיי' לדעת הר"ן וה"ה ידידי הגאון מוהר"ם ני' בעהמ"ח בית מאיר העלה לדייק מהג"מ מדמדמי לקנה ברה"י. דס"ל בעומד בכרמלית גבוה י' ואינו רחב ד' לא הוי מקום פטור. והשיג מזה על הב"י הנ"ל דהא מדברי הר"ן דפי' דהא דאין כרמלית למעלה מי' מיירי גם במסויים בעמוד בכרמלית הרי דלמעלה מי' הוי מקום פטור דלא כהגמיי' ואני השבתי דלענ"ד אין להוציא כן מהגהות מיי' דהרי מתחלה כשבא לומר דצואה בכרמלית לא הוי מקום פטור למד כן מדברי רב פ"ק דעירובין מצא מין את מינו וניער ואח"כ כ' ובתי כסאות שבין ב' בתים וכו' ואפי' את"ל דצואה ברה"ר הוי מק"פ הכא דרבנן לא אשכחן ולמד זה מקנה בר"ה ולכאור' האי כבר למדה מפ"ק דעירובין ולזה נראה ברור דמה דקאמר ברשויות דרבנן היינו רשויות חצירות ובתים שלא ערבו יחד דהוי רה"י גמור ובזה באמת אף בגבוה י' ולא הוי מק"פ ומש"ה הביא ראיה חדשה מקנה משום דבכה"ג אף בגבוה י' כן או דבא לומר ראיה ראשונה אף אם נימא דבכרמלית הוי ג"כ מקום פטור מ"מ בכה"ג בב' בתים דהוי רה"י לא הוי מק"פ וכמבואר בהגהת ש"ע סי' שנ"ה דבכרמלית הוי ב' דיעות ובב' בתים לכ"ע לא הוי מק"פ וא"כ עיקר ראיית ההגה"מ מקנה לדין האחרון בבתי כסאות בין ב' בתים בזה גם בגבוה י' לא הוי מק"פ אבל בכרמלית י"ל דס"ל ג"כ דלמעלה מי' ואינו רוחב ד' דהו' מק"פ ודברי הב"י ברורים: