מגן אברהם על אורח חיים שמה

►| מגן אברהם • על שולחן ערוך אורח חיים שמה |◄

סעיף ב

(א) מחיצות:    עיין סי"ט דכתב שצריך שיהיה בין המחיצות ד' דלא כע"ש:

משמע בדברי הפוסקים דכשיש שני מחיצות ולחי הוי רה"י דאורייתא כדאיתא בעירובין דף י"ב דלחי משום מחיצה וכ"כ הרא"ש פ"ק דסוכה ועיין סי' שס"ג סי"א ודעת הרמב"ם דג' מחיצות הוי כרמלית ע"ש ועיין סי"ד בהג"ה וססי' שמ"ו ואם עושה ד' דיומדין בד' זויות כמו פסי ביראות הוי רה"י דאורייתא כדאיתא בעירובין דף כ' עיין סי' תר"ל ס"ז וערסי' שס"ג, תל שהוא משופע והוא מתלקט גבוה י' מתוך הילוך ד"א הוי רה"י ואם מתלקט גבוה י' מתוך הילוך ה' אמות ניחא תשמישתי' והוי רה"ר אם עומד שם עיין סי' שצ"ט ס"ד מ"ש, נעץ קנה גבוה י' בר"ה ובראשו טרסקל רחב ד' לא אמרי' גוד אחית מחיצתא דה"ל מחיצה שהגדיים בוקעים בה אבל הטרסקל עצמו גבוה י' ורחב ד' גם מה שתחתיו הוי רה"י (תוס'), עמוד גבוה י' ורחב ד' ואין בעיקרו ד' אפי' ליכא בקיעת גדיים לא הוי תחתיו רה"י אלא על גביו (תו' שבת דף צ"ט) עמ"ש סי' רס"ו:

סעיף ד

(ב) חורים:    ואפי' הם למטה מי' ומ"ש התוס' דלמטה מי' שייך לר"ה היינו לפי הס"ד כנ"ל דלא כע"ש:

סעיף ה

(ג) עד לרקיע:    ואם נעץ קנה ברה"י ע"ג הוי רה"י:

סעיף ו

(ד) אפי' כלי:    וכלי שאין גבוה י' עומד בר"ה אין לו דין כרמלית אלא הוי כמו ר"ה דאין כרמלית בכלים (רש"י בשבת ד' ח' עיין סי' שנ"ה ס"א מ"ש) אבל בכלי המחובר לקרקע הוי כרמלית (תו' דף יא):

סעיף ז

(ה) רחובות:    דרכים שעוברי' מעיר לעיר הוי ר"ה:

(ו) מפולשים משער:    פי' שהשערים מכוונים זה כנגד זה ויש לאותו דרך המכווין משער לשער כל דין ר"ה ויש לעיין אם יש חילוק בזה בין עיר של יחיד לשל רבים (ריב"ל ח"ג סי' ע"ד) ועיין סי' שס"ב:

(ז) ויש אומרים כו':    ומ"ב סי' צ"ב ורש"ל בביצה סימן פ' פסקו לחומרא אך דעת רוב הפוסקים להקל וכ"פ בש"ע סי' ש"ג סי"ח ובכמה דוכתי וכ"כ מהרא"י בפסקים סי' נ"ה:

סעיף י

(ח) ורבים מכתפים:    אבל כשאין מכתפים עליו אף על פי דראוי לכתף עליו לא הוי רשות הרבים (ב"י ראב"ד):

(ט) לחוק להשלימו:    כגון חור שבכותל כלפי ר"ה אינו רחב ד' וכלפי רה"י הוא רחב ד' והוי כרה"י מכל מקום הזורק לתוכו פטור דלא הוי שיעור מקום (תוס' שבת דף ז'):

סעיף יא

(י) הוי רה"י:    ואפי' היא מלאה מים וה"ה דברים שאדם מסתכל ורואה בתוכו ונראין המחיצו' אבל מליאה פירות אינן רה"י דאין המחיצו' ניכרות אפי' דעתו לפנותן ורשב"א כתב דוקא במלאות טבל שאין יכול לטלטלן (מ"מ) עיין סי' שע"ב סי"ו וע' סוף סי' שנ"ו דדוקא בור הוי רה"י אבל ים הוי כרמלית כמ"ש סי"ד ועיין ססי' שס"ג סכ"ט:

סעיף יד

(יא) כגון ים:    רקק מים בר"ה ורבים מהלכים בו אם אינה עמוקה י' אף על פי שאינה רחבה ד' טפחים שרוב מדלגין עלי' הוי ר"ה וה"ה דף המונח עליו ואם עמוק' י' ורחב' ד' הוי כרמלית כמו ים (פי"ד) וברש"י ד' ק' משמע דלא הוי ר"ה אא"כ עוברים בתוכה ועיין ססי' שנ"ה:

(יב) שלפני העמודי':    אבל בין העמודי' נדון כר"ה אפי' אין רחבים י"ג ושליש כיון שרבים בוקעי' בהן הם טפלי' לר"ה משא"כ במבוי שכתב ס"ט כנ"ל דלא כע"ש:

סעיף טו

(יג) רחוק מן הכתלים:    ול"ד לסוכה דבעי' שיהא סמוך (פחות מג') טפחים כמ"ש סי' תרל"ג דגבי סוכה בעינן מחיצות סמוכות לסכך אבל גבי שבת לא בעי' רק שהרשות משתמר ע"י המחיצות אפי' רחוקים ממנו הרבה קרוי רשות היחיד הלכך ע"י מחיצות החיצונות שגבוהות י' נקרא רשות היחיד אבל לא ע"י הפנימיות שאין שפת החקק מצטרף עמהם כיון שרחוקים ממנו ג"ט עכ"ל הרא"ש משמע דאם אין גבוהים י' עם הקירוי בעינן שיהי' החקק סמוך לכותל פחות מג"ט:

סעיף יח

(יד) ממיא משחינן:    וא"ת הא מיא לא מבטלי מחיצתא כמ"ש סי"א וא"ל מפני שהספינו' שטות ע"פ המים מבטלי מחיצתא דא"כ ליהוי ר"ה וי"ל דכל חריץ שאינו משופע כדי שיתלקט גבוה י' מתוך ד"א לא הוי רה"י כמ"ש סי"א ור"ה נמי לא הוי שאינו נוח תשמיש הליכתו מפני המים ואם יש גומא בים עמוקה י' ורחבה ד' הזורק לתוכו חייב כדאי' בגמ' דף ק' (ע"א בשם רא"ם) ונ"ל דאפילו שעמוקה י' הוי כרמלית דרבנן כמו קרקע ותל בסי' שע"ב ועיין סי' שע"ג ס"ג:

סעיף יט

(טו) שאין בו ד"ט:    רוחב אפי' הוא אורך אלף אמה (מ"מ נ"י):

(טז) ואין ביניהם:    משמע דאין עובי המחיצות מצטרף לד' (ב"ח):