לדלג לתוכן

שולחן ערוך אורח חיים מג ט

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

מותר לרופא ליקח עביט של מי רגלים בידו ותפילין בראשו ובעל נפש יחמיר לעצמו:

מפרשים

 

ס"ט מותר כו'. דהא אפי' להשתין מותר בהם בבהכ"ס עראי ואפי' בקבוע היה מותר אי לאו דחיישינן שמא יפנה ואף שאסור מן התורה כנגד העמוד כ"ש בכה"ג:
 

(כז) לרופא ליקח וכו' — לבדוק בו החולה וא"צ לחלוץ אז התפילין ועובדא הוי ברופא וה"ה בכל אדם:
 

(לג) סעיף ט: מותר לרופא ליקח עביט של מי רגלים בידו וכו' — שהרי אינו נוגע אלא בכלי לראותו, ואין שייך בו משום בזיון תפילין, כיון שמלאכת רפואתו הוא בכך. לבוש. ר' זלמן אות ח'. שתילי זיתים אות כ"ח. פתחי עולם אות ך'. ועיין מה שכתב השולחן גבוה בזה אות ט"ז ומה שכתב עליו היפה ללב ז"ל אות ט', דאילו היה רואה השולחן גבוה דברי הלבוש הנזכר לא היה כותב כן, אלא מטעם שכתב הלבוש יעו"ש. ולעניין אם צריך נטילת ידיים עיין לעיל סימן ד' אות פ"ח:

פירושים נוספים


▲ חזור לראש