ביאור הגר"א על אורח חיים מג
סעיף א[עריכה]
ס"א אסור. בעיא דאיפשטא:
ואם כו'. שם ב השתא בהכ"ס קבוע כו' ה"ק כו' ועט"ז וכ"ה בתר"י להדיא דבעינן בבגדו וידו וכ"מ בגמ':
והיינו כו'. כמש"ש ה"ק בהכ"ס קבוע דליכא כו' והקשה הר"י ורא"ש הלא א"א לגדולים בלא קטנים וכמש"ש רש"י ד"ה אלא אידי כו' ותי' דגדולים עושה מיושב כמ"ש בפ' בתרא דברכות ובפ"א דתמיד ובספרי פ' תצא והיה בשבתך ולא בעמידה ואז ליכא ניצוצות כמש"ש מ"א וערפ"ב דנדה וז"ש וה"ה כו':
ובבהכ"ס עראי כו'. תוס' שם ד"ה חיישי' מדלא איבעיא להו אלא בבהכ"ס קבוע:
אבל אם כו'. שם ב':
אפי' אם כו'. רי"ף ורא"ש וכ"ה בגמ' שם השתא ב"ה קבוע כו':
ומדברי הרמב"ם כו'. כמ"ש תר"י בשם י"מ דל"ג בהאיבעיא קבוע וכמ"ש שמא יפיח ור"ה גאון גורס צנוע פי' שסופו להיות קבוע. תר"י ורא"ש ור"ל בשאר בהכ"ס עראי ודאי מותר ובזה איבעיא להו ומי גזרינן שמא יפנה ע"ש דקשה ליה דתניא הנכנס לבהכ"ס כו' משמע דמשום כניסה לחוד צריך לחלוץ אבל הרא"ש חולק דלאו משום הכניסה אלא משום שרוצה לעשות צרכיו ועס"ה:
סעיף ד[עריכה]
ס"ד אם הם כו'. זו היא שיטה אחרת דלא פריך אלא לב"ה דמתירין בהכ"ס קבוע בידו לבד אבל לר"ע ל"ק מידי ולכן ל"פ אליביה וחולק על מ"ש בס"א:
סעיף ה[עריכה]
ס"ה אם כו'. וי"א כו'. כנ"ל ס"א:
וגוללן כו'. מסקנא דגמ' שם:
ובבגדו. כר"ע וכמש"ש התקינו שיהא כו' תר"י:
וכשיוצא כו'. ברייתא שם:
סעיף ו[עריכה]
ס"ו היה לבוש כו'. כ"ז ל' הרמב"ם וכפי' תר"י בשם ר"ה גאון דמש"ש ביום גוללן כו' קאי נמי אנכנס לבהכ"ס:
ואפי' להשתין כו'. ס"ל דקאי אכל מ"ש למעלה:
ואיהו כו'. כמש"ש ולא יניחם בחורים כו':
סעיף ז[עריכה]
ס"ז בד"א כו'. כמש"ש בראשונה כו' התקינו כו' ועדיין כו':
סעיף ט[עריכה]
ס"ט מותר כו'. דהא אפי' להשתין מותר בהם בבהכ"ס עראי ואפי' בקבוע היה מותר אי לאו דחיישינן שמא יפנה ואף שאסור מן התורה כנגד העמוד כ"ש בכה"ג: