שולחן ערוך אורח חיים י ב
<< · שולחן ערוך אורח חיים · י · ב · >>
צבעי אותיות סימון הפרשנים: טורי זהב (ט"ז) · מגן אברהם · באר היטב · משנה ברורה · ביאור הלכה · כף החיים · באר הגולה
גיש לה ארבע וחתך גגואחת באלכסון בועשאוהו2 שנים הרי נעשית זבעלת ה' וחייבת:
שינויי נוסחאות
הערה 2: נ"א: ועשאו, או: ועשהו.
מפרשים
(ג) יש לה - מנחות ל"ז.
(ג) א' באלכסון — הוא הדין נמי אם היה לה תחילה ג', וחתך א' לשנים, נעשית בעלת ד' [דרכי משה בשם מרדכי הלכות קטנות]:
(ג) אחת — הוא הדין ב' ונעשית בעלת ו', עיין ב"ח:
(ב) ועשאו ב': וה"ה אם היה לה תחלה ג' וחתך א' לשנים נעשית בעלת ד'. ט"ז וה"ה אם חתך ב' נעשית בעלת ו'. ב"ח.
(ו) א' באלכסון - הוא הדין אם חתך ב' כנפות באלכסון, נעשית בעלת ו'.
(ז) בעלת ה' - וכן אם היה לה תחילה ג', וחתך כנף אחת לשנים, נעשית בעלת ד' וחייבת בציצית. וצריך שתהיה החתיכה גדולה וניכרת. ועיין בפמ"ג שכתב: דדוקא אם חתך מקצת מהבגד עד שעל ידי זה נראה אותו המקום כשני קרנים; אבל אם לא חתך כלום, רק פגימה בסכין קרע בהקרן עד שנחלק אותו המקום לשנים, לא נעשית על ידי זה בת ד' עד שיהא רוב פתוח, וכדלקמן בסעיף ז.
(*) יש לה ארבע וחתך וכו': וה"ה אם עשה מג' קרנות ד' באופן זה כמו שכתב הד"מ ועיין במרדכי הנדפס עם הגהות הרמ"א שכתב דלכאורה נראה שצריך שיהיה עכ"פ הפסק בין שתי הקרנות ג' אצבעות:.
(*) אחת באלכסון וכו': וה"ה אם חתך באחד מן הקרנות חתיכה כעין ד' ונראה עי"ז כשני קרנים כן משמע מרש"י מנחות ל"ז ע"ב ד"ה דבצריה עי"ש:.
(ה) סעיף ב: יש לה ארבע וחתך א' באלכסון וכו' — הוא הדין נמי אם היה לה תחילה ג' וחתך א' לשנים נעשית בעלת ד' וחייבת, דרכי משה אות א, ט"ז ס"ק ג, אליה רבה ס"ק ב', משבצות זהב ס"ק ג'. ודוקא אם חתך קצת חתיכה ועשה מבת ג' ארבעה, אבל אם לא חתך כלום, רק פגימה בסכין קרע בקרן חתך באלכסון, לא נעשית בת ד' עד שיהא רוב פתוח כדלקמן סעיף ז. משבצות זהב שם. עוד כתב שם המשבצות זהב: מכאן נראה, טליתות שלנו שחוטי השתי יוצאין, מחתכין רק אצל הכנפים ואין צריך לחתוך כל האורך, עיין שם.
(ו) שם: יש לה ארבע וחתך א' באלכסון וכו' — והוא הדין אם חתך ב', נעשית בת ו'. מגן אברהם ס"ק ג, ר' זלמן ס"ק ד. ופירש לב"ש דרבותא הוא, דלא תימא כיון שחתך ב' כנפות באלכסון נעשית כקרן עגול ופטור מציצית, עד כאן לשונו. אמנם דעת הב"ח נוטה לפטור בחתך ב' כנפות עיין שם, וכן כתב מחצית השקל.
(ז) אם נקרע טליתו, יזהר לתופרו תיכף שלא יהא בת ששה כנפות, דאיכא מאן דאמר דפטורה כמו שכתבנו לעיל אות [ו']. וזה בנקרע ברובא. וצריך להתיר הציציות ולחזור ולהטילם, חסד לאלפים אות ד', וכן כתב בן איש חי נר"ו אות ח.