שולחן ערוך אורח חיים י א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


שולחן ערוך אורח חיים · י · א · >>

מקרא לצבע סימון האותיות: ט"ז מגן אברהם באר היטב משנה ברורה ביאור הלכה כף החיים באר הגולה

שולחן ערוך

אטלית אאשאין לה ד' כנפות, בפטורה. יש לה יותר מד', אאאגחייבת, ועושה לה ארבע ציציות בדבארבע כנפיה1 בבההמרוחקות זו מזו יותר:

שינויי נוסחאות

הערה 1: נ"א: כנפו'.

מפרשים

באר הגולה

(א) טלית שאין לה - מנחות מ"ג.

(ב) המרוחקות - הרמב"ם בפ"ג מהל' ציצית.



טורי זהב - מגן דוד

(א) שאין לה ד' כנפות — דתניא: "על ארבע כנפות כסותך", ד' ולא ג'. או אינו אלא ד' ולא ה'? כשהוא אומר: "אשר תכסה בה", לרבות בעלת ה'. ומה ראית? מרבה אני בעלת ה', שיש בכלל ה' ד', ומוציא אני בעלת ג', שאין בכלל ג' ד'. וקשה, דלמא כי מרבה בעלת ה' מרבה נמי לחמש ציצית? ועוד קשה, למה לי "אשר תכסה"? תיפוק ליה מהא שיש בכלל ה' ד'! ונראה דחדא מיתרצא באידך; דלהכי כתב רחמנא "אשר תכסה", דלא תימא כיון שאין לעשות יותר מד' ציצית, הכי נמי אין לעשות יותר מד' כנפות, דציצית וכנפות שוין, קא משמע לן "אשר תכסה" ליתן רבוי לבגד יותר ממה שיש לציצית. אם כן, שמע מינה דציצית פסולים יותר מד'. כן נראה לי:


(ב) המרוחקות יותר — דמסתבר הוא שיש לעשות באותן שהם ניכרים ביותר מן השאר:

מגן אברהם

(א) חייבת — ויש פוטרין, ולכן אין לעשות בת ה' [ב"ח]. ובבה"ז פרק ב דזבחים נוטה גם כן לדעת זה:


(ב) בארבע — ואם עשה ה', עובר משום בל תוסיף [רש"י פרשת ואתחנן ועיין שם ברא"ם]. ועיין סעיף ו אם חתכן אחר כך:

באר היטב

(א) חייבת:    ויש פוטרין לכן אין לעשות בת ה'. ב"ח ובבה"ז פ"ב דזבחים נוטה ג"כ לדעת זה מ"א. וע"ת חולק על הב"ח.

שערי תשובה

(א) חייבת — עיין באר היטב. ועיין ביד אפרים מה שכתב פירוש דברי הט"ז בעניין זה:

ביאור הגר"א

יש לה כו' — דלא כר' שמחה דפטר, כי הך ברייתא דפטר בפרק ב דזבחים וכפי מה שכתוב במנחות לז ב: בעלת חמש איכא בינייהו, רוצה לומר דלרבנן פטורה ולר"י חייבת, ואיפסיק שם כרבנן, ושם: האי מאן דבצריה לגלימיה כו', רוצה לומר שעשה להטיל בה ציצית, לא עבד ולא כלום דפטורה היא, מאי טעמא? שוייה בעלת חמש כו'. ועיין הגהות מיימוניות פרק ג. ואף על גב דבספרי תניא: "ארבע כנפות", יצאו בעלי שלש ובעלי חמש ובעלי שש ובעלי שבע ובעלי שמנה, וכן בזבחים יח ב, פירש הרא"ש היינו שאין להטיל בכל כנפיה, רק בד'. ובעלת ג' פטורה כיון דאין בה ד'. וכן הסוגיא דסוף פרק ג דמנחות לז ב דחייבת וכפירוש רש"י שם, האי מאן דבצריה כו', ולא כפירוש הנ"ל. וסוגיא דשם מג ב דכולהו סבירא להו דלא כברייתא דפטורה:

ועושה כו' — כתנא קמא שם לז ב כמו שכתוב שם, דלית הלכתא כוותיה:

המרוחקות כו' — רמב"ם. וכן מוכח שם דקאמר: האי מאן דבצריה כו' ולא כלום, ומדקאמר בהאי לישנא ולא קאמר דלא פטרה משמע שאינו מעלה ולא מוריד; ואם איתא, הרי עשה מיהא שיכול לעשות ציצית באלו ולא בשאר:

משנה ברורה

(א) שאין לה וכו' - בין בתחילת עשייתו ובין שחתך אח"כ כנף אחד ועשהו עגול.

‏‏ (ב) פטורה - מבואר בקרא, דכתיב: "על ארבע כנפות כסותך", ודרשינן בספרי: ארבע ולא שלש. ויותר מארבע מרבינן מאשר תכסה. ואיפכא לא נוכל לומר, שבכלל חמש ארבע, ואין בכלל שלוש ארבע. ולאו דוקא בעלת ה', הוא הדין בעלת ו' וז'.


(ג) חייבת - ויש פוטרין, לכן אין לעשות בת ה' לכתחילה. וכתב הפמ"ג, דלדעת הפוטרין, אותן טליתות קטנים שלנו שיש בית הצואר, מכל מקום רוב סתום. ומיהו אם אירע שרוב פתוח, יעשה בקאלנע"ר שעושים החייטים קצת עגול.


(ד) בארבע - ואם עשה חמשה, עובר משום בל תוסיף. ואם חתך אחת מהם, כשרה, אך שישארו הד' כנפות המרוחקות בציצית וכדלקמיה.


(ה) המרוחקות יותר - דמסתבר שיש לעשות באותם שהם ניכרים ביותר מן השאר. וי"א דהוא מדאורייתא, ויש להחמיר אם אפשר. אבל אם כבר נעשה בכנף הקרוב ואי אפשר לתקן, כגון שהגיע זמן תפילה, יכול לסמוך על המקילין ולברך:

ביאור הלכה

כף החיים

(א) סעיף א: טלית שאין לה ד' כנפות פטורה, יש לה יותר מארבע חייבת — ברייתא בפרק התכלת, וכן פסק הרי"ף והרמב"ם והרא"ש. אבל הר"א ממי"ץ ורבינו שמחה פסקו דבעלת ה' נמי פטורה, כברייתא דספרי ופרק ב' דזבחים, והביאם בית יוסף עיין שם. וכתב ב"ח: ולכן ירא שמים לא ילבש אלא טלית בת ד' כנפות, מגן אברהם ס"ק א, וכתב דבברה"ז פרק ב דזבחים נוטה גם כן לדעת זה, אליה רבה ס"ק א', עטרת זהב, ר' זלמן אות ה', וכן כתב פני יצחק נר"ו מערכת הטי"ת אות קכ"ו בשם לב חיים סימן ע"ח, וכן כתב הרב בן איש חי נר"ו פרשת נח אות ו. וכתב שם פני יצחק נר"ו דלא יברך על טלית בת חמש כנפות, משום ספק ברכות להקל. ועיין לקמן אות ז'.


(ב) שם: טלית שאין לה ד' כנפות פטורה — ואם נתקו חוטי זוית הכנף עד שנעשה הכנף עגול, ואנן מרובע בעינן כדאיתא בספרי, לית לן בה, דאנן אשעת עשייה קפדינן כמו גבי מלא קשר גודל (עיין סימן יא סעיף י, כן מ"כ מכתב יד כמהר"א נחום ז"ל, דברי מנחם אות א' בהגהת הטור.


(ג) שם: ועושה לה ד' ציציות וכו' — ואם עשה ה', עובר משום בל תוסיף. מגן אברהם ס"ק ב בשם רש"י פרשת ואתחנן, וכן כתב ר' זלמן אות ב', נהר שלום אות א', עיקרי הד"ט סימן ב' אות ב' בשם שדה הארץ חלק ג' סימן א', בן איש חי שם. ומה שכתב הלבוש: אבל אין צריך לעשות בה' כנפות, משמע דאי בעי רשאי, לאו דווקא הוא. פרי מגדים אשל אברהם אות ב'. ועיין ישועות יעקב אות ב'.

עוד כתב שם המגן אברהם: ועיין סעיף ו אם חתכן אחר כך, ופירש מחצית השקל דרוצה לומר, אם עשה ה' ציציות ואחר כך חתך א' מן הה' ציציות ונשארו רק ד', תליא במחלוקת הרב בית יוסף והרמ"א בסעיף ו בהטיל ציצית על ציצית וחתכן, עד כאן לשונו. וכן כתב מאמר מרדכי אות ד' דלדעת מרן הוי כמוסיף ופסול באיזה מהם שחותך, הן ראשון הן אחרון. אבל הפרי מגדים אשל אברהם כתב על דברי מגן אברהם הנ"ל וזה לשונו: ומה שמדמה זה לסעיף ו בהטיל ציצית על ציצית, יש לומר דכאן אפילו למאן דפוסל שם בהטיל בקרן א' ב', מה שאין כן כאן לכולי עלמא ד' ראשונות שעשה בהכשר מתכשרי כשחתך אחר כך ציצית קרן אחת, ועיין ט"ז ו משמע כן, עד כאן לשונו. וכן כתבו ישועות יעקב שם, אליה רבה ס"ק ב'. ומכל מקום כדי לצאת מפלוגתא יש להתיר כל הציציות ולחזור ולקושרם מחדש.


(ד) שם: המרוחקות זו מזו יותר — ואפילו בדיעבד מעכב ופסול כשאין עושין במרוחקות. אליה רבה ס"ק א, וכתב שכן משמע בתשובת מהר"ם מינץ סימן י"ג, וכן כתב ישועות יעקב שם, משבצות זהב ס"ק ב'.