שולחן ערוך אבן העזר קסח ט

יבמה שלא היה לה על בעלה כתובה, מפני שהיא אסורה עליו, והיא מותרת ליבם, אם רצה כונס ואין לה כתובה, כדרך שלא היה לה על בעלה. ודוקא שלא כתב לה, אבל אסור להשהותה בלא כתובה (המ"מ פ"ב). ודינה עם יבמה בתוספות, כמו שהיה לה על בעלה. אבל אם לא כתב לה בעלה כתובה [או שמכרה לו], או שמחלה לו, צריך היבם לכתב לה כתובה כדרך כל האלמנות.

הגה: וכן אם לא היו נכסים לבעלה הראשון, יש לה כתובה מנה משני, כדין אלמנה (טור). היו לה בנות מן היבם, אם יש לה כתובה על נכסי יבם, גם הבנות נזונות מן האחים. ואם אין לה כתובה על נכסיו, גם הבנות אינן נזונות מן האחין, מכל מקום האלמנה נזונית כל ימי מגר אלמנותה (ר"ן פרק נערה):

מפרשים

בית שמואל

עריכה

(ז) כונס ואין לה כתובה: ב"ח מדייק דרמב"ם גם הטור ס"ל דאין איסור לדור עמה בלא כתובה ולא שייך בזו התקנה שאל תהא בעיניו קלה להוציא' מאחר שנשאה מתחלה לאסור לה תהא בעיניו קלה להוציא אף ע"ג אם נשאת לאחר בודאי יש לה כתובה שאל תהא קלה בעיניו להוציא מ"מ ביבם שבא מכח הראשון שהיה אסור לה אין לה כתובה ואף שפוסק לחומרא בהג"ה דאסור לדור עמה בלא כתובה מ"מ בדיעבד אם לא כתב לה אין עליו שום חיוב משא"כ כשהיא מותרת ולא כתב לה כתובה יש לה כתובה מיבם מתיקון חז"ל כשאר אשה:

(ח) אבל אסור להשהותה וכו': בסמוך כתבתי לדעת הרמב"ם והטור אין איסור ואם היא שני' ליבם ולא לבעל אית לה כתובה על נכסי בעלה, המגיד:

(ט) גם הבנות ניזונות: ואף אם הניח הראשון נכסים אין לבנות מזונות דהא הוא לא כתב לה אלא בנן נוקבין דיהוי לך מנאי ועיין תוס' פ' נ"ש דף נ"ג לפי' ראשון הבעי' קאי היכא דלית לה מראשון א"כ אית לה משני ומבעי' ליה אם אלימא כמותה למהוי ת"כ ככתובה לפ"ז מאחר דעלת' בתיקו אין להבנו' מזונות משני אפי' אם כתובתה על השני וא"י למה סתם בפשיטות נגד תוס' ואפשר תוס' איירי שלא כתב היבם כתובה על שמו אף על פי כשאין לה מראשון אית לה ממילא משני מ"מ מבעי' בש"ס בכה"ג לענין ת"כ של הבנות אם אלימא כת"כ שלה ורמ"א איירי אם יש לה כתובה מן נכסי יבם היינו שכתב לה כתובה אז דינה כשאר אשה:

פירושים נוספים

_{▲ חזור לראש}