שולחן ערוך אבן העזר לז יג

נתקדשה לדעת אביה, ונישאת שלא לדעתו, בין שאביה כאן בין שהלך למדינת הים, אינם נישואין; ואם מתה, אינו יורשה ואינו מטמא לה.

ויש אומרים דהוא הדין אם מת האב קודם שנישאת, ונישאת (כן משמע במרדכי פרק ב' דקידושין בשם מקצת רבותינו):

מפרשים

חלקת מחוקק

(כד) אינו יורשה ואינו מטמא לה: וה"ה דאין לה כתובה דמן הנשואין מיניה ואינו חייב בקבורתה כ"כ הב"ח בשם הריטב"א:

(כה) דה"ה אם מת האב: עיין שם שרבינו תם תמה על דבריהם והאריך להוכיח דאין האחים יכולין למחות ואין אדם מוריש זכות בתו לבניו ולגבייהו לא אמרי' אוקי ממונא בחזקת מריה:

(כה) אינו יורשה: הטעם מבואר בש"ס שמא יבא האב וימחה (ואסורה לאחר בלא גט או מיאון בקטנה) דאפילו אם מוחזק בנכסים לא מהני דנכסים בחזקת יורשי האשה קיימי אף על גב תו' כתבו דנ"מ בחזקתה קיימא ל"ד ה"ה נצ"ב בחזקתה הם וכן משמע מהרא"ש וטור וע' ב"ח דדינם כארוס' ואין קובר' ולית לה כתובה ממנו ומ"ש שהלך למ"י אפילו אם נשאת ע"י אמה ואחיה לא מהני כיון שנתקדשה ע"י אביה ומ"ש שאביה כאן היינו שהוא בעיר ולא אצל החופה שם בריב"ש:

(כו) ואינו מטמא לה האב: אף על גב אם נושא קטנה מטמא לה שם תקנו חז"ל דיורש אותה אז אין קרובים מתעסקים עמה והוית כמת מצוה דקרי ולא עני כ"כ תו' ביבמות דף פ"ט והר"ן:

(כז) ה"ה אם מת האב קודם הנישואין: הטעם מבואר שם הואיל קידושין דאורייתא הם ונישואין אינם מדאורייתא הוי כביא' זנות וגרע טפי מקידש אמה ואחיה אותה מיהו שם משמע דמסקנת המרדכי דהוי נשואין מעליית' כדע' ר"ת מאחר דאב מת ואין חשש שיבוא וימחה:

ט"ז - טורי זהב

עריכה

אינם נשואין דשמא ימחה אבי ונמצאה למפרע פנויה ולענין ממון אוקי ממון בחזקת מריה ואפי' הוא מוחזק בנכסים מ"מ קיימים בחזקת יורשי האב וי"א דה"ה מת כו' שקדושיה דאוריית' ונשואים דרבנן דליכא אב לממסר' לחופה וכתב שם דמעשה היה בא' שמת האב קודם הנישואין ורצ' הארוס לכונס' באם מתה שירשנ' כי היתה חולני' ואחיה ואמ' רצו לעכב ומנעוהו מקצת רבותינו כו' דלא ירש אות' אפי' אם ישאנה בקטנות' והך חולנית ע"כ מיירי דראוי' לביאה דאל"כ הא אין הבעל יורש' כמ"ש ב"י ר"ס צ' בשם תשובת הרא"ש:

הוי קידושין דהו' כאלו מת אביה דתקנו רבנן קדושין לקטנה וי"א ס"ל דלא תקנו אלא דוקא במת האב: