שולחן ערוך אבן העזר יז כה
<< · שולחן ערוך אבן העזר · יז · כה · >>
צבעי אותיות סימון הפרשנים: חלקת מחוקק · בית שמואל · טורי זהב (ט"ז) · באר היטב · פתחי תשובה · באר הגולה
כתב רבינו תם, דהא דאין מעידין עליו אלא אם כן פדחתו וחוטמו ופרצוף פניו קיימים, דוקא כשאין שם אלא הראש, אבל אם כל גופו שלם, אפילו אין שם פרצוף ופדחת וחוטם יכולין להכירו בטביעות עין, וחלקו עליו האחרונים:
מפרשים
(מו) וחלקו עליו האחרונים: מדלא סתם להדיא דלא כר"ת משמע קצת דלא נדחו דבריו לגמרי ומצרפין דעת ר"ת לשאר אומדנות והוכחות:
(עז) וחלקו עליו האחרונים: בח"מ מדייק מדלא סתם בהדי' לא כר"ת משמע קצת דלא נדחו דבריו לגמרי ומצטרפים דעתו לשאר אומדנות והוכחו' ובתשו' מהרשד"מ סימן נ"ו וצירוף דעת ר"ת להתיר אם נמצא הרוג ונתפח וא"י אם הוא תוך ג"י כמ"ש בסמוך ולדעת הטור והנ"י מהני לדעת ר"ת טביעות עין בלא סימנים כלל אבל בתוספת ובהרא"ש משמע דצריך לומר סימנין עם טביעות עין והיינו סימנים שאינן מובהקים ועיין בדרישה וב"ח, והמחבר כתב טביעות עין בלא סימנים נמי מהני לטעמו אזיל שכתב בתשו' דיש להגיה בהרא"ש וצריך לומר ע"י טביעות עין או ע"י סימני' ואין צריך לומר שניהם יחדיו וכן הוא דעת ב"ח אבל בדרישה לא כ"כ:
יכולין להכירו בט"ע בטור כתב בט"ע (או) סימנים מובהקים שיש להם בגופו פי' שיש ט"ע על ידי סימנים שאינ' מובהקים לגמרי אלא קצת אלא שע"י הצירוף עם ט"ע מהני או אפי' בלתי ט"ע מהני אם הם מובהקים לגמרי ואע"ג דמסיק כאן שחלקו עליו מ"מ אנו לומדי' מזה דאם כל הגוף עם הראש כלו שלם ומכירין אותו בט"ע מחמת סימנים שאינן מובהקים לגמרי אלא קצת דמהני:
(עט) שלם: היינו שאינו חסר אבר או קצת אבר אבל אם נפצע באחד מאבריו אפי' חסר קצת בשר מעידין עליו תשובת ב"י סי' ו' מדיני גוי מסל"ת. והרח"ש בקע"ד מגמגם בזה. נמצ' חסר אבר אפילו שמצ' האבר סמוך לו אפילו נמצאת ראשו חתוכה סמוכה לו לא מיקרי גופו שלם תשובת ב"י סי' הנ"ל. ומהרח"ש סי' הנ"ל כתב לדידי צ"ע וכנה"ג דף כ"ז ע"א הסכים עם הרח"ש ע"ש.
(פ) האחרונים: בח"מ מדייק מדל' סתם בהדי' דלא כר"ת משמע קצת דלא נדחו דבריו לגמרי ומצרפין דעת ר"ת לשאר אומדנות והוכחות. ובתשובת מהרשד"ם סי' נ"ו צידד דעת ר"ת להתיר אם נמצ' הרוג ונתפח וא"י אם הוא תוך ג"י כמ"ש בסמוך. ולדעת הטור והנ"י מהני לדעת ר"ת ט"ע בלא סימנים כלל. אבל תוס' ורא"ש משמע דצריך להיות סימנים עם ט"ע והיינו סימנים שאינם מובהקים ועיין בדרישה וב"ח. והמחבר כתב ט"ע בלא סימנים נמי מהני לטעמו אזיל שכתב בתשו' דיש להגיה בהרא"ש ונ"ל ע"י ט"ע או ע"י סימנים ואצ"ל שניהם יחדיו וכן הוא דעת ב"ש. ובדרישה לא כ"כ ע"ש.