שולחן ערוך יורה דעה רפח
"שולחן ערוך" בוויקיטקסט עדיין בתהליכי בנייה. לחצו כאן כדי לראות דוגמה לעיצובו של סימן ב"שולחן ערוך" יחד עם נושאי כליו. וראו גם ויקיטקסט:שולחן ערוך
אורח חיים · יורה דעה · אבן העזר · חושן משפט
<< | שולחן ערוך · יורה דעה · סימן רפח | >>
ראו סימן זה בתוך:
טור יורה דעה ·
לבוש ·
ערוך השולחן
מפרשי שו"ע על הסימן:
פרי חדש · ש"ך · ט"ז · באר היטב · באר הגולה · פתחי תשובה
שו"ע באתרים אחרים: תא שמע • על התורה • ספריא • שיתופתא
דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסימן זה
תרגומים: en.wikisource.org ·
SefariaENG
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו
כיצד כותבין את המזוזה? כותבין שתי פרשיות שמע והיה אם שמוע על דף אחד ביריעה אחת ועושה לה ריוח מלמטה וריוח מלמעלה כמו חצי צפורן. ובתחילתה ישייר כדי לגול אותה אחר שתכרך. (ובסופה אין צריך להניח כלל) (טור).
צריך לכתבה בדף אחד, ואם כתבה בב' או בג' דפין -- כשרה.
כתבה שלא על הסדר -- אפילו שכח מלכתוב אות אחת -- פסולה ואין לה תקנה. ואין צריך לומר אם הקדים פרשה לפרשה.
כתבה בשני עורות אף על פי שתפרן -- פסולה.
צריכה עיבוד לשמה לכתחלה. אבל במקום שאם ימתין לעור מעובד לשמה יתבטל מהמצוה יכתבנה על עור שאינו מעובד הנמצא ויקיים המצוה מיד בעוד שמבקש עור מעובד לשמה.
כתבה על הקלף או על הגויל -- כשרה. לא אמרו דוכסוסטוס אלא למצוה. (וקלפים שלנו כשרים לכל) (מרדכי הלכות קטנות).
דינה לענין הדיו והכתיבה והתגין של שעטנ"ז ג"ץ כמו בספר תורה.
צריכה שרטוט. ואם כתבה בלא שרטוט -- פסולה.
כותב כל שיטותיה שוות; שלא תהא אחת ארוכה מחבירתה. ואם האריך בשיטה אחת יותר מבאותה שלפניה ובאותה שתחתיה קיצר יותר מבאותה שלפניה ולפני פניה -- כשרה. ובלבד שלא יעשנה כקובה או כזנב או כעיגול.
"על הארץ" יכתוב בראש השיטה אחרונה ולא יכתוב בה יותר.
נהגו לעשותה כ"ב שיטין.
צריך לכתבה בימין כמו בתפילין.
ריוח שבין פרשת שמע לפרשת והיה אם שמוע מצוה לעשות פרשה סתומה. ואם עשאה פתוחה -- כשרה לפי שאינה סמוכה לה בתורה.
כורכה מסופה לראשה מ"אחד" כלפי "שמע".
אסור להוסיף בה מאומה. אלא שמבחוץ כותבין "שדי" כנגד תיבת "והיה" שבפנים. הגה: ויש אומרים נגד הריוח שבין הפרשיות (טור בשם הרא"ש ומרדכי ה"ק ורמב"ם והגה"מ בשם סה"ת), וכן נוהגין. ומניחין נקב בקנה נגד שם "שדי" שיהא נראה מבחוץ (שם במרדכי והגמי"י). עוד נוהגין לכתוב מבחוץ כוז"ו במוכס"ז נגד "ה' אלהינו ה'", ויהפוך אלה האותיות מכתיבת המזוזה כדי שיגיע כל אות נגד האות שמתחלף בו באלפ"א בית"א (הגהמי"י). אבל בפנים אין להוסיף שום דבר על ב' פרשיות (טור ורמב"ם).