לדלג לתוכן

שולחן ערוך אורח חיים תרצ יג

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

היה כותבה, מבשקורא פסוק במגילה שהוא מעתיק ממנה וכותבה: מגאם כיוון ליבו לצאת ידי חובה, יצא. והוא מדשתהא כתובה כולה לפניו במגילה שהוא מעתיק ממנה. מהוכן אם היה מגיהה, וכן אם היה דורשה, שקורא פסוק במגילה שלימה ודורשו: אם כיוון ליבו לצאת ידי חובה, יצא. ולא יפסיק בה בעניינים אחרים כשדורשה, מושאסור להפסיק בה מזבעניינים אחרים.

מפרשים

 

לצאת ידי חובתו – כמ״ד מצות צריכות כוונה ומתני׳ לצאת י״ח:

וכן כו׳ – שם:

ולא יפסיק – ירושלמי שם ודורשה ובלבד שלא יפליג עצמו כו׳:
 

(מב) שקורא פסוק במגילה וכו':    היינו אפילו אם באופן זה היתה קריאת כל המגילה כשרה הואיל שכיון לצאת בזה י"ח ואם לא כיון לצאת אפילו רק פסוק ראשון אף שמשם ואילך התכוין לצאת לא יצא:

(מג) אם כיון לבו לצאת י"ח:    סתם בזה כהפוסקים דס"ל מצות צריכות כונה לצאת ידי המצוה ועיין לעיל בסימן ס' ס"ד:

(מד) שתהא כתובה כולה:    עיין לעיל בס"ג:

(מה) וכן אם היה מגיה:    ר"ל ובעת הגה קוראה ומכוין לצאת י"ח ודוקא אם קרא בניקוד כראוי אבל אם קרא להגיה ע"פ המסורת ולא בניקוד כראוי אינו יוצא י"ח:

(מו) שאסור להפסיק וכו':    עיין לעיל בס"ה בהג"ה:

(מז) בענינים אחרים:    היינו שלא מענינו של יום:

פירושים נוספים


▲ חזור לראש