שו"ת רשב"ץ (תשב"ץ)/חלק ג/קמ
שאלה קמ:
תנס. שאלת ראובן טען על אשתו שגנבה את כיסו או שפתחה את תיבתו והיא הודית במקצת מהו שיטיל חרם בבית הכנס' עליה או שישביענ' בבית דין ואם קרוביה חייבים שבועה אם ידעו דבר זה:
תשובה: אלו היה טוען טענת ודאי ואומר אני ראיתיה שגנבה כך וכך והיא הודית במקצ' היתה חייב' שבועה מן התורה כדין כל מודה במקצת ואע"פ שיש מהגאונים ז"ל מי שאומר שאין משביעין אשת איש לפי שאין מביישין אותה בבית דין כל זמן שבעלה קיים זהו מפני טענת אדם אחר אבל מפני טענת בעלה משביעין אותה וגם אין כל הגאונים מסכימין בזה אלא אפילו מפני טענת אדם אחר שאינו בעלה משביעין אותה אם גזלה ויכתבו עליה שטר מעשה ב"ד עד שיהיו לה נכסים באלמנות או בגירושין וכל זה הוא אם היה הבעל טוען טענת ודאי אבל זה אינו טוען טענת ודאי שראה אותה שגנבה אלא שכיון שהיא מודית במקצת טוען שכל מה שנגנב ממנו היא גנבה אותו וכיוצא בזה הוא טענת שמא ובטענת שמא אפי' שבועת היסת מדרבנן ליכא כמו שכתב הרמב"ם ז"ל בפ' א' מהל' טוען ונטען אלא שיכול להחרים חרם סתם בינו לבינה מתקנ' הגאונים ז"ל אם גנבה יותר ממה שהיא מודית ותתן לו מה שהודית אם לא הוציאה אותו לצרכיה וכן כתב הרמב"ם ז"ל בפרק ד' מהל' גזילה ועל קרוביה אין חיוב של כלום שאפילו העידו עליה שגנבה יכולה להכחישם שהם פסולים להעיד לה בין לזכות בין לחובה: