שו"ת רשב"ץ (תשב"ץ)/חלק ג/קלט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


שאלה קלט:

מוסתגניס:

שאלת אלמנה אחת הקדיש' משכונ' אחת שהית' לה על קרקע אחד והעידו בזה ג' עדים אלא שלא היו במעמד אחד אלא זה שלא בפני זה אח"כ הוציאו שטר אחד חתום בשני עדים שהיא נתנה במתנת שכיב מרע אותה משכונה לאחד מקרוביה ואחד מהעדים העיד כי באותה שעה לא היתה בדעתה וגם עדי ההקדש העידו כי קודם מתנ' זו היה ההקדש וקרובים קבלו עליהם לזונה כל זמן שלא יהיו לה נכסים. ועתה נסתפק להם אם עדות העדים המעידים בהקדש היא קיימת מפני שלא היו במעמד אחד ואם עדות המתנה היא בטלה מפני עדות העד שהעיד שלא היתם בדעתה ואם תהיה ניזונת מהמשכונה או יזונו אותה אותן שקבלו עליהם לזונה אם יזכה ההקדש במשכונה והיא אין לה נכסים אחרים:

תשובה: מה שנסתפק לכם אם דנין ע"פ ג' עדים או לא לפי שלא היו במעמד אחד בשעת עדותן וכל אחד היה יחידי אין בכאן ספק כלל דהא מילתא פלוגתא היא דתנאי היא בפ' ב' מסנהדרין (ל' ע"א) דת"ק ס"ל אין עדותן מצטרפ' עד שיראו שניהם כא' ר' יהושע בן קרחה אומר אפילו בזה אחר זה ואפסיקא הלכתא בהדיא כר' יהושע בן קרחה ואפילו הודאה אחר הודאה כדאיתא התם (שם ע"ב). ובנדון שלפניכם שהעדים העידו בהודאת ההקדש ושהיתה קודם שטר שעשתה לבטל הקדש זה אפילו היה השטר ההוא נעשה כהלכתו ההקדש ידו על העליונה וכ"ש שהשטר האחרון בטל הוא כיון שאחד מהעדים העיד שלא היתה בדעתה דהא קי"ל כרב הונא בריה דרב יהושע דאמר עד אחד אומר תנאי ועד אחד אומר אין תנאי דלמעקר סהדותייהו קא אתי ובטל השטר כדאיתא בפ"ב דכתובו' (י"ט ע"ב) ונתבררה שאלתכם שההקדש הוא קיים וזכה בו גבוה. ולענין שאלתכם אם אותם שחייבו עצמם לפרנסה כל ימי חייה אם לא ישארו לה נכסים אם הם חייבים או פטורים ותחזור ותפרנס מן המשכונה יראה בזה שאין טענתם טענה כיון שחל ההקדש עליהם היא מוטלת שהרי לא נשאר לה נכסים ולא אאריך בזה כי שמעתי שכבר מתה ולא נשארה טענה ביניהם אלא אם ההקדש זכה במשכונה או יורשיה ומקבלי מתנתה והאמת הוא שההקדש זכה ואין לאחר זכות במשכונה.