ש"ך על יורה דעה שצה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.

סעיף א[עריכה]

(א) כיון שהנץ כו'. דביום ל' שאין מנחמים מותר מיד כשהנץ החמה:


סעיף ג[עריכה]

(ב) לא אמרינן כו'. כיון דתליא בחדשים:

(ג) ונהגו להוסיף. ואפי' חל אותו היום בשבת נוהג בו דין י"ב חדש כן הוא בתרומת הדשן סי' רצ"ב מיהו כשהשנה מעוברת דמותר ליכנס לבית המשתה לאחר י"ב חדש כדלעיל סי' שצ"א ס"ק ב' אין נוהג דין י"ב חודש ביום שמת בו אב או אם אע"פ שאומר קדיש וברכו ומתענה בו ביום דמאחר דכבר הפסיק מאבלותו שוב אינו חוזר לאבלותו כ"כ הב"ח. ונראה דהיינו דוקא בשאר מיני אבילות אבל לאכול בסעודה של שמחה ומשתה אסור בכל שנה ביום שמת בו אב ואם וכדכ' הרב לקמן ס"ס ת"ב כ"ש הכא: