ש"ך על יורה דעה שצו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
| ש"ך על שולחן ערוך יורה דעה שצו |

דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.

סעיף א[עריכה]


(א) אינו קורע כו'. כתב הב"ח דהיכא שהיה אנוס כגון שהיה חולה ומסוכן שאי אפשר לקרוע או כגון שאין דעתו צלולה ומיושבת עליו וחזר לבוריו ולדעתו אחר שבעה שחשוב עכשיו כשעת חימום דל"ד לשוגג או מזיד דעבר שעת חימום כיון שהיה בריא בשעה ששמע שמת לו מת וחייב באותה שעה אבל זה לא נתחמם אלא בשעה שחזר לבוריו ודעתו צלולה ומיושבת ובאות' שעה חל עליו חובת קריעה ע"כ:


(ב) אפילו לאחר שבעה. כדלעיל סי' ש"מ ס"ח:


סעיף ג[עריכה]


(ג) ואפילו הגדיל. והב"ח פסק כדעת מהר"ם דבהגדיל תוך ל' מונה ז' ול' משעה שהגדיל אבל אם הגדיל אחר ל' בטל ממנו גזירת ז' ול' ע"ש מיהו מה שהקשה מלעיל סי' שמ"א ס"ב דמבדיל אחר שיקבר המת בקל יש לחלק ביניהם עיין שם: