ש"ך על יורה דעה שצד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
| ש"ך על שולחן ערוך יורה דעה שצד |

דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.

סעיף ב[עריכה]


(א) אין מספידין אותו. אפילו ביום שמועה:


סעיף ג[עריכה]


(ב) ופוקדים על המתים כו'. כתב הפרישה זה היה דוקא בימיהם שהיו מניחין את המת בכוכין‏[1] והיה אפשר לגלות את המת ולראותו וכתב עוד הדרישה בשם מהרש"ל אדם שמת לו מת ובתוך שלשים נולד לו בן אין עושין שמחה ומשתה ביום המילה רוקח עכ"ל וכמדומה שאין נוהגין כן:

  1. ^ [אולי שייך זה בסי' זה סעיף ד' עמ"ש ואם נולד בן זכר כו'. מראה כהן: