ש"ך על יורה דעה שצג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
| ש"ך על שולחן ערוך יורה דעה שצג |

דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.

סעיף א[עריכה]


(א) ולא לבה"ק. אם מת לאחרים מת:


(ב) יוצא אפי' ביום ראשון. כצ"ל:


סעיף ב[עריכה]


(ג) אפילו לשמוע כו'. אף על גב דאבל חייב בכל המצות היינו במצות עשה שבגופו כגון ציצית ותפילין או למול את בנו אבל לילך לחופה או למילה לשמוע הברכות בשביל גמילות חסד אין לו לצאת מפתח ביתו. תשובת הרא"ש:


סעיף ג[עריכה]


(ד) או בעל ברית. פי' סנדק ולכן תוך שלשה לא יצא אבל אבי הבן פשיטא דאפילו תוך שלשה ימים יצא לכולי עלמא:


(ה) אא"כ אין מוהל אחר בעיר. ואז מותר אפילו ביום ראשון:


(ו) ויש מקילין כו'. הוא הב"י וק"ק דהרי הבית יוסף כ' דלפי מנהגו שהאבל יוצא לב"ה להתפלל בכל יום קריאת התורה כ"ש שיצא כדי למול אפילו תוך שלשה ימים ראשונים ואפילו יש מוהל אחר בעיר עכ"ל וא"כ מאחר שכ' הרב דאנו נוהגין שאינו יוצא אלא בשבת למה כ' סברת היש מקילין כאן:


סעיף ד[עריכה]


(ז) וי"א שגם בשבת כו'. דס"ל שאין זה דבר של פרהסיא שאין אבילות ניכר בזה כל כך שהרבה פעמים אדם מחליף מקומו אפילו אינו אבל עכ"ל עט"ז מהנ"י ולמ"ש לקמן ר"ס ת' דאבלות הנוהג כל שלשים נוהג אפילו בשבת בלאו הכי ניחא: