רש"ש על המשנה/אבות/ב

רש"ש על המשנה מסכת אבות פרק ב

פירושים רבי עובדיה מברטנורא ● פירוש תוספות יום טוב • פירוש יכין ובועז (תפארת ישראל) ● פירוש מלאכת שלמה ● עיקר תוספות יום טוב ● פירוש המשניות לרמב"ם ● מפרשי המשנה

א

בתוי"ט ד"ה עין רואה כו' בשם ד"ח כי אמר עין ואוזן בל"י כו'. מצינו רבות בל"ר עיני ה' צופות (משלי ט"ו) עיני ה' אל צדיקים ואזניו אל שועתם:

ד

בהר"ב ד"ה כדי שיבטל כו' כאותה שאמרו בפ' במה אשה כו'. לפנינו שם איתא אפי' הקב"ה גוזר גזירה הוא מבטלה וכן במו"ק (ט"ז ב') מושל בי צדיק שאני גוזר גזירה ומבטלה ולשון זה יותר נאות לעניננו: שם בתוי"ט סד"ה הלל. וזו היא הסבה כו' שגורס כו' הלל אומר כו' ול"נ דלא מהשם הוא זה אלא משום דבסוכה (נ"ג) מביא הש"ס הא דגולגולת ע"ש הלל הזקן: שם ד"ה שא"א לשמוע. אבל הרמב"ם כו' שלא יהא פשוטו הדברים מרוחק מאד ובטל כו' חיסר הרבה בהעתק וע"ש בשלימותו אבל ק"ל שהרי רוב דברי חז"ל בהגדה המה ע"ד זה וכמו שהאריך בעצמו בזה בתחלת פרק חלק ודע שבציון הרע"ב ט"ס וצ"ל וסופו להשמע בו' לא בשי"ן:

ח

בהרע"ב ד"ה ירא חטא. דאל"כ מאי רבותי' אפי' ע"ה אפשר להיות יר"ח. תימה הכי מפני שאפשר איני ראוי להשתבח בזה מי שהוא כך בפועל הרי כ' הרמב"ם ברפ"ה מהל' תשובה כל אדם ראוי להיות צדיק כמשה רבינו כו':

י

בר"ב סד"ה לחישת שרף כו'. כך ת"ח אם תקניטנו ותבא לפייסו אינו מקבל פיוס. ק"ל הכי זה מדת ת"ח אדרבה אמרינן ביומא (כ"ג) דמפייסו ליה ומפייס ע"ש: