"קנית קדם" - לפני בריית עולם שנאמר (לקמן צ') מעון אתה היית לנו בטרם הרים יולדו
"זה שכנת בו" - תקון לשון הוא כמו (ישעיהו מ"ב) זו חטאנו לו והוא כמו אשר שכנת בו
"הרימה פעמיך למשואות נצח" - הגבה פעימות ובהלות שלך שיהו לאויביך למשואות נצח על כל אשר הרע האויב בבית המקדש כן חברו מנחם עם ותפעם רוחו למשואות לשון חורבן כמו שאיה (שם ו') תשאה שממה (סא"א)
"מועדך" - הוא בית המקדש אשר נאמר בו ונועדתי לך שם
"שמו אותותם" - כשגברה ידם להחריבו אז שמו להם את אותות קסמיהם שהם אותות אמת ומה הם הקסמים קלקל בחצים שאל בתרפים
"יודע כמביא למעלה בסבך עץ קרדומות" - יודע האויב כשהיה מכה בשערי פתחי המקדש שהוא כמביא מכותיו למעלה ברקיע ומנין היה יודע שהרי היה רואה שהיה העץ מסבך ואוחז את הקרדומות ובולען כמו שאמרו רבותינו כולהו בלעתינהו חד תרעא דירושלים בסבך עץ קרדומות לשון נאחז בסבך (בראשית כ"ב) העץ סובך אותם והם נסבכין בו
"אמרו בלבם נינם יחד" - נינם מושליהם וכן (לעיל ע"ב) ינון שמו ואחריתו יהיה מנון (משלי כ"ט) כל מושליהם מחשבה א' להם הראשונים כאחרונים להזדווג לפטרונם של ישראל תחלה ואח"כ יזדווגו להם ותדע שהרי שרפו כל מועדי אל שהיו בארץ כל בתי וועד שלו פלשתים החריבו שילה נבוכדנאצר החריב בית ראשון ואחרים החריבו בית שני
"ראשי לויתן" - פרעה נקרא כן שנאמר (ישעיהו כ"ז) יפקוד ה' בחרבו הקשה על לויתן וגו'
"תתננו מאכל לעם לציים" - נתת ממונו לעם ישראל לאוכלו לציים לכתות וצבאות שהוצאת ציים סיעות כמו (במדבר כ"ד) וצים מיד כתים כתרגומו וסיען
