לדלג לתוכן

רש"י על שמואל ב כא י

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | רש"י על שמואל בפרק כ"א • פסוק י' |
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יב • יג • יד • טז • יז • יח • יט • כ • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


שמואל ב כ"א, י':

וַתִּקַּ֣ח רִצְפָּה֩ בַת־אַיָּ֨ה אֶת־הַשַּׂ֜ק וַתַּטֵּ֨הוּ לָ֤הּ אֶל־הַצּוּר֙ מִתְּחִלַּ֣ת קָצִ֔יר עַ֛ד נִתַּךְ־מַ֥יִם עֲלֵיהֶ֖ם מִן־הַשָּׁמָ֑יִם וְלֹֽא־נָתְנָה֩ ע֨וֹף הַשָּׁמַ֜יִם לָנ֤וּחַ עֲלֵיהֶם֙ יוֹמָ֔ם וְאֶת־חַיַּ֥ת הַשָּׂדֶ֖ה לָֽיְלָה׃


"עד נתך מים" - בימות הגשמים בתשרי, שלא נתנו לקבורה.

והלא כתיב (דברים כא כג): "לא תלין נבלתו"! אלא אמרו, מוטב תיעקר אות אחת מן התורה ויתקדש שם שמים בפרהסיא.

שהיו עוברין ושבין אומרים: "מה טיבן של אלו?"
אומרים להם "מבני מלכים הם."
"ומה עשו?"
"פשטו ידם בגרים גרורים."
אומרים "אין לך אומה ראויה לידבק בה כאומה זו". (יבמות עט א)