לדלג לתוכן

רש"י על שמואל ב כא ד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | רש"י על שמואל בפרק כ"א • פסוק ד' | >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יב • יג • יד • טז • יז • יח • יט • כ • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


שמואל ב כ"א, ד':

וַיֹּ֧אמְרוּ ל֣וֹ הַגִּבְעֹנִ֗ים אֵֽין־לָ֜נוּ לי כֶּ֤סֶף וְזָהָב֙ עִם־שָׁא֣וּל וְעִם־בֵּית֔וֹ וְאֵֽין־לָ֥נוּ אִ֖ישׁ לְהָמִ֣ית בְּיִשְׂרָאֵ֑ל וַיֹּ֛אמֶר מָה־אַתֶּ֥ם אֹמְרִ֖ים אֶעֱשֶׂ֥ה לָכֶֽם׃


"אין לנו כסף וזהב עם שאול" - כי אם נפשות ביקש לפייסם בממון ולא רצו אמר שמא הם מתביישין זה מזה הלך ופייס כל אחד ואחד לעצמו ולא נתפייסו לכך כתיב אין לי כסף וזהב וגו' לשון יחיד זו ראיתי בירושלמי (סנהדרין ו ז) ואין לנו איש להמית בכל שאר בני ישראל שלא חטאו לנו