מ"ג שמואל ב כא ד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


<< · מ"ג שמואל ב כא · ד · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויאמרו לו הגבענים אין לי [לנו] כסף וזהב עם שאול ועם ביתו ואין לנו איש להמית בישראל ויאמר מה אתם אמרים אעשה לכם

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיֹּאמְרוּ לוֹ הַגִּבְעֹנִים אֵין לי [לָנוּ] כֶּסֶף וְזָהָב עִם שָׁאוּל וְעִם בֵּיתוֹ וְאֵין לָנוּ אִישׁ לְהָמִית בְּיִשְׂרָאֵל וַיֹּאמֶר מָה אַתֶּם אֹמְרִים אֶעֱשֶׂה לָכֶם.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיֹּ֧אמְרוּ ל֣וֹ הַגִּבְעֹנִ֗ים אֵֽין־לָ֜נוּ לי כֶּ֤סֶף וְזָהָב֙ עִם־שָׁא֣וּל וְעִם־בֵּית֔וֹ וְאֵֽין־לָ֥נוּ אִ֖ישׁ לְהָמִ֣ית בְּיִשְׂרָאֵ֑ל וַיֹּ֛אמֶר מָה־אַתֶּ֥ם אֹמְרִ֖ים אֶעֱשֶׂ֥ה לָכֶֽם׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"אין לנו כסף וזהב עם שאול" - כי אם נפשות ביקש לפייסם בממון ולא רצו אמר שמא הם מתביישין זה מזה הלך ופייס כל אחד ואחד לעצמו ולא נתפייסו לכך כתיב אין לי כסף וזהב וגו' לשון יחיד זו ראיתי בירושלמי (סנהדרין ו ז) ואין לנו איש להמית בכל שאר בני ישראל שלא חטאו לנו

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ויאמרו אין לנו כסף" וכו'. ר"ל כי ישראל עשקו אותם ולקחו את כל אשר להם, כי הותרה הרצועה בפקודת המלך, רק שלא המיתו אותם, ושאול הוא המית מהם כנ"ל, השיבו כי "מן שאול וביתו אין תובעים הכסף וזהב" שלקחו מהם, כי

זה מבקשים מן העם שישיבו הגזלה: "ומן העם אין מבקשים נפשות". כי זאת עשו שאול וביתו שהם המיתום:

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"מה אתם אומרים" - רצה לומר ומה המשפט שאתם חפצים אמרו נא ואעשנה

"אין לנו כסף וגו'" - רצה לומר לא לקח מי מידינו כלום לשנבקש כסף וזהב ואין לנו דבר עם ישראל להמית מהם איש