רש"י על רות א טז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | רש"י על רותפרק א' • פסוק ט"ז | >>
א • ב • ג • ה • ז • יב • יג • טו • טז • יז • יח • יט • כא • כב • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות  לגרסת רש"י מנוקד ומעוצב


רות א', ט"ז:

וַתֹּ֤אמֶר רוּת֙ אַל־תִּפְגְּעִי־בִ֔י לְעׇזְבֵ֖ךְ לָשׁ֣וּב מֵאַחֲרָ֑יִךְ כִּ֠י אֶל־אֲשֶׁ֨ר תֵּלְכִ֜י אֵלֵ֗ךְ וּבַאֲשֶׁ֤ר תָּלִ֙ינִי֙ אָלִ֔ין עַמֵּ֣ךְ עַמִּ֔י וֵאלֹהַ֖יִךְ אֱלֹהָֽי׃


אל תפגעי בי – אל תפצרי בי.

כי אל אשר תלכי אלך – מכאן אמרו רבותינו ז"ל: גר שבא להתגייר, מודיעים לו קצת עונשים, שאם בא לחזור, יחזור. שמתוך דברים של רות אתה לומד, שאמרה לה נעמי: "אסור לנו לצאת חוץ לתחום בשבת".

אמרה לה: "באשר תלכי אלך".

"אסור לנו להתייחד נקבה עם זכר שאינו אישה".

אמר לה: "באשר תליני אלין".

"עמינו מובדלים משאר עמים בשש מאות ושלוש עשרה מצוות".

"עמך עמי".

"אסור לנו עבודת אלילים".

"אלקיך אלקי".

"ארבע מיתות נמסרו לבית דין".

"באשר תמותי אמות".

"שני קברים נמסרו לבית דין: אחד לנסקלין ונשרפין, ואחד לנהרגין ונחנקין".

אמרה לה: "ושם אקבר".